הנזיר שמכר את הפרארי שלו
תמיד אהבתי לבשל.מגיל קטן שמעתי את השם תדמור,אבל אף פעם לא חשבתי לעסוק בבישול.תמיד דימיינתי בית מלון עם קילוף של אלף ביצים ביום,עבודה מיוזעת וקשה.
אחרי הצבא רדפתי אחרי עבודות אבטחה שונות.כשהייתי במילואים שאל אותי אחד הח'ברה ,שאת שמו אני לא זוכר מפני שעזב אותנו די מהר,אם אני לומד וכשהנהנתי בשלילה שאל למה.אני את יעודי לא מצאתי באחד המקצועות האוניברסיטאים,ואז הוא שאל אותי מה אני בכל זאת כן אוהב.עניתי שמחשבים,ובניית אתרים כבר למדתי,הסטוריה,וחוץ מזה אני גם אוהב לבשל.
ואז הוא שאל אותי שאלה פשוטה -אז למה לא תלמד בישול?ופתאום כאילו בפעם הראשונה ששואלים אותי את השאלה הזו,נדלקה לי נורה וכולי התמלאתי הילה זוהרת.למה באמת?אני ממש,אבל ממש אוהב לבשל,לשרוד במטבח אין לי בעיה,עברתי את גולני נעבור גם את זה.למרות ההארה הזו סיפרתי לו גם כן על הבית מלון והביצים,אבל זה לא קנה אותו ובאותו רגע זה גם לא קנה אותי.ואחרי כמה חודשים מצאתי את עצמי בתדמור,בעידוד ובתמיכה גדולה של אשתי .אין כמו לעסוק במה שאתה באמת אוהב,למרות שיש קשיים.
מכאן אני רוצה לעבור לסיפור דומה.אצלנו במסעדה ישנה בחורה ולשם הדיסקרטיות נקרא לה בשם בדוי יערה גדעוני,ובתמונות המצורפות היא גם כן מוסוות.יערה לומדת הסטוריה,אהבה רחוקה כמו שלי,אבל במסעדה ניתן לראות את החיבה שלה לצילום,יש לה דמיון מפותח ותופסת רגעים די קסומים במטבח והכל עם מצלמה שבטלפון הסלולרי.אז אולי גם יערה צריכה לעבור מהפך ואולי אני השליח שבא להעיר אותה משנתה,כי אף פעם לא מאוחר.
אחרי הצבא רדפתי אחרי עבודות אבטחה שונות.כשהייתי במילואים שאל אותי אחד הח'ברה ,שאת שמו אני לא זוכר מפני שעזב אותנו די מהר,אם אני לומד וכשהנהנתי בשלילה שאל למה.אני את יעודי לא מצאתי באחד המקצועות האוניברסיטאים,ואז הוא שאל אותי מה אני בכל זאת כן אוהב.עניתי שמחשבים,ובניית אתרים כבר למדתי,הסטוריה,וחוץ מזה אני גם אוהב לבשל.
ואז הוא שאל אותי שאלה פשוטה -אז למה לא תלמד בישול?ופתאום כאילו בפעם הראשונה ששואלים אותי את השאלה הזו,נדלקה לי נורה וכולי התמלאתי הילה זוהרת.למה באמת?אני ממש,אבל ממש אוהב לבשל,לשרוד במטבח אין לי בעיה,עברתי את גולני נעבור גם את זה.למרות ההארה הזו סיפרתי לו גם כן על הבית מלון והביצים,אבל זה לא קנה אותו ובאותו רגע זה גם לא קנה אותי.ואחרי כמה חודשים מצאתי את עצמי בתדמור,בעידוד ובתמיכה גדולה של אשתי .אין כמו לעסוק במה שאתה באמת אוהב,למרות שיש קשיים.
מכאן אני רוצה לעבור לסיפור דומה.אצלנו במסעדה ישנה בחורה ולשם הדיסקרטיות נקרא לה בשם בדוי יערה גדעוני,ובתמונות המצורפות היא גם כן מוסוות.יערה לומדת הסטוריה,אהבה רחוקה כמו שלי,אבל במסעדה ניתן לראות את החיבה שלה לצילום,יש לה דמיון מפותח ותופסת רגעים די קסומים במטבח והכל עם מצלמה שבטלפון הסלולרי.אז אולי גם יערה צריכה לעבור מהפך ואולי אני השליח שבא להעיר אותה משנתה,כי אף פעם לא מאוחר.
תגובות