התססות. זה הדיבור היום. זה הדיבור גם מלפני אלפי שנים. התססת חומרי גלם תמיד הייתה סביבנו, אך כנראה פחות שמנו לב לכך, לפחות לחלק מאיתנו. מה זה התססה? למה זה טוב? הכל יוסבר, ולחיידקים שלום. תמיד יש חשש לגשת למשהו חדש, פעם אם זה התעסקות בבצקים ושמרים, אם זה בישול מולקולרי ואם זה עכשיו התססות. ישנם הרבה הסברים מסובכים שאפשר לספר לגבי התססות, ניתן למדוד ולבדוק בעזרת מכשירים וניירות לקמוס מידת חומציות, צפיפות הנוזל מול הסוכר, רמת אלכוהול, אך הרעיון בגדול של התססה זה- להכניס דבר מה לצנצנת עם סוכר או מלח ולהמתין שייצא משהו טעים, זה הכל. במקום לסבך אני אשתדל לפשט את הנושא כמה שיותר. תחשבו רגע על יין. איך מכינים יין. וחומץ.  סגרו אותנו בקורונה בבית והתחלנו לגדל מחמצת. מה לגבי יוגורט ומה עם מלפפון כבוש, או כרוב ושאר ירקות כבושים. ורוטב סויה. ומיסו. ונקניקים. כל אלה הם התססות, שיטות שימור עתיקות שהיו נהוגות בעבר והשתמרו עד היום. המחמצת הראשונה שלי מלפני כמה וכמה שנים נוצרה בגלל שגיליתי במזווה שלי צנצנת דובדבנים בסירופ שהתחילו לתסוס, זו הייתה הזדמנות, והנוזל עורבב עם קמח ונוצרה מחמצת. התססה נעשית ע״