לשקד מחר יש יומולדת 4,וההכנות בעיצומן.עשרות קאפקייקס נאפו במקום עוגת יומולדת אחת גדולה,והן רק מחכות לקבל תוספות מעניינות מעליהן.

לאחר סערת הרוחות ממנת הקונדום,הגיע הקינוח האחרון,ניוקי בננה. הטכניקה בה הוכן הניוקי כבר תואר כאן בבלוג ,ניוקי ללא קמח וללא ביצים,אלא עם מייצב שמוסף למחית בננה,כך שמתקבל טעם נטו של בננה.הניוקי הוגש ברוטב שוקולד,שברי מרנג,שטרוייזל קקאו וגלידת שוקולד וברנדי.לצד המנה היה גם כן טראפלס של שוקולד לבן מעולה,שהיה למעשה גנאש שוקולד שעוטף אגוז מקדמיה עם קוקוס וקארי.כבר אמרתי מעולה? וזוהי סוף הארוחה.

 תמונה אחת שווה אלף מילים,גם ככה קשה לי עם זה,אבל כן...זה קונדום עם קרם סחלב,יותר נכון קונדום קרוע. הקונדום עשוי ג'לטין דק שציפה מזרק והיווה את הצורה,וסוכך עם שמן אגוזים.הקרם סחלב  הוא מעין קרם אנגלז דליל בטעם סחלב. לא הייתי מעיז להגיש זאת לאנשים שאני לא מכיר,אלא רק לחברים כמו במקרה הזה של ארוחת הטעימות. כשמנה זו הוגשה לשולחן המלצר הורה להרים את הצ'ופסטיקס לכיוון הפה,להוציא לשון ולהתחיל לאכול. התגובות היו קשות,ורק מהרעיון והקטע הפסיכולוגי כאן היה קצת קשה להחליק את הקונדום בגרון.עכשיו הגיע הזמן לחשוב על הדבר ההזוי הבא.

בארוחת הטעימות שערכתי השבוע,לקראת סופה הגשתי לברק על טהרת השומר. קרם שומר שהועשר עם זרעי שומר,פירה שומר טרי,גבעולי שומר מוחמצים,עלי שומר,זרעי כוסברה מקורמלים ורוטב חמאת תפוז עם גרניום.הדג בושל בחמאה שרופה,והשומר נתן טעם רענן למנה ביחד עם חמאת התפוז הארומטית. לאחר מכן הוגש הpre dessert,מנת טרום קינוח,עליה אספר בפוסט הבא,הדבר ההזוי ביותר שהכנתי עד היום,מנה קרועה באמת.

המנות הבאות בארוחת הטעימות היו מנות בשריות. - טאטקי פילה בקר עם ויניגרט בזוקה וסלטון אנדיב וצנונית שכבר הוזכר בעבר בארוחה קודמת. -מנת כבד אווז עם קרם טונקה,תפוחים מקורמלים בדבש ויין לבן,עם קרוטונים של עוגת דבש,מנה המתאימה לראש השנה. המנה הבאה הייתה של שקדי עגל שישבו על קרם ארטישוק ירושלמי,עם צ'יפס ארטישוק ירושלמי,סירופ פורצ'יני,פטריות יער,שמן כמהין. המטרה הייתה לתת למנה טעמים אדמתיים,לא סתם כיניתי את המנה "טיול ביער".להרגיש כאילו מסתובבים ביער וקוטפים פטריות,מריחים את הטחב והסתיו באוויר.להשלמת החוויה קיבלו הסועדים כוסית שאט של מה שנקרא דסטילציה של ברושים,זיקוק הארומות מעצי ברוש לתוך מיים.בעצם מיים בלי טעם עם ארומת ברוש,טכניקה שארחיב עליה בפוסט אחר.טיול ביער. בהמשך הוגש נתח קצבים שעליו רליש בצל ופסיפלורה,ולצידו חרדל בננה.השילוב במחשבה ראשונה נשמע מוזר אך מתאים כל כך ומשתלב עם הבשר טוב.

  במנת סשימי של מוסר רציתי לשלב את הדג עם זרעי עגבניה,פלפל חריף ושמן זית,טעמים פשוטים וים תיכוניים,אבל עדיין קצת שונה.מהזרעי עגבניה הכנתי "שטיח" של זרעים ע"י ערבובם עם ג'לטין במינון נמוך,לא ליצור ג'לי אלא רק לייצב את כל הזרעים לפורמה אחידה בלי שום תוספת נוספת של טעם.הפלפל חריף הפך לסורבה אוורירי.טחינה של פלפל חריף עם מי סוכר,גלוקוז ומעט מייצב יצרה את מסת הסורבה בטעם מתוק-חריף.את התערובת הכנסתי לסיפון והקצפתי לתוך תבנית, ואז למקפיא להתייצבות.המראה שנוצר הוא מעין ספוג והטעם מפתיע ונותן עוקץ למנה בכל ביס. למנה הבאה קראתי "טונה של הימים הנוראים,סלט של ראש השנה",ולמה זה?  טונה צופתה בדיו שחור ונצרבה קלות,וישבה על יוגורט עם פריחת הדרים,רימונים,קוביות תפוח עץ ובזיל,אגס מבושל בדבש ועוד כל מיני קישוטי עלים. 

 בהמשך ארוחת הטעימות שערכתי השבוע,הגשתי קולקציה של מנות דגים נאים.הראשונה שבינהם הייתה סשימי אינטיאס משוח בשמן זית ומלח.נתחי הדג שכבו בנינוחות על קרם יוזו,וכדורים של תפוח עץ ומלפפון.לצידו של הדג היה ההיי לייט של המנה-גרניטה אקליפטוס מרענן מאוד.המנה לא הסתיימה כאן.כשהמנות הוגשו לשולחן,מלצר הגיע ובידו בקבוק גולדסטאר שבתוכו בירה עם יוזו שהוסמכו מעט,וזילף מעט על המנה מה ששימש כרוטב לדג.מנה מרעננת מאוד עם טעמים לא שגרתיים.

השבוע ערכתי ארוחת טעימות  שהייתה לשני טבחים מהמסעדה,והדרישה היא-ארוחה  שונה  מהרגיל,כמו שאני אוהב. בגלל שהארוחה היא לחברים,הירשתי לעצמי להתפרע וליצור ארוחה שהגיעה לתפניות הזויות,בעיקר לקראת הסוף.התפריט מונח כאן לפניכם,נא לקרוא בעיון.                                    הארוחה החלה עם לחם חם עם בהרט ולבנדר שהוגש עם צלוחית עגבניות  ושמן זית,וצלוחית שנייה של חמאה שרופה. כידוע,חמאה שרופה זו חמאה המבושלת על אש גבוהה עד למצב שמוצקי החלב נפרדים מהשומן ונשרפים,ובאותו רגע מפיצים ריח אגוזי וריחני מאוד.בשלב זה אני סיננתי את החמאה מהמוצקי חלב שהפכו למעין פירורים קטנים ושחומים,וקיררתי את החמאה.עירבבתי מעט אבקת חלב לתוך החמאה בכדי להחזיר את מוצקי החלב חזרה לחמאה,בכדי להעשיר את הטעם,ומה שמתקבל זה חמאה למריחה על הלחם בניחוח אגוזי חרוך ומשגע.הלחם והמטבלים ישבו על מעין פלטה שקופה של ג'לי שבה מושתלים עשבי תיבול ותבלינים,סתם בשביל הדקורציה. בשביל לפתוח כמו שצריך את הארוחה,קיבלו זוג ה"אוהבים",שאט של תפוח בדבש-ליקר תפוח עם דבש יחד עם כדור העשוי חמאת קקאו ובפנים נוזל קר של תפוח ירוק טרי,שאט ש

פירות שלא רואים ולא טועמים כל יום. גויאבה תותית-פרי שנראה כמו רימון ננסי,מרגיש כמו טעם של גויאבה ופיג'ואה,כמה קטן ככה טעים. לונגן-פרי שדי מזכיר ליצ'י במרקמו ומראהו,ומתוק מתוק. שזיף סיני-לא מזכיר כלל שזיף,אלא מרקם של תפוח ספוגי,די מוזר,אך מתוק מתוק. הפירות לא נשארו להרבה זמן,והבנים שלי שחובבים פירות חיסלו אותם,חוץ מהשזיף הסיני שהשאיר על פניהם פרצוף משתהה ומוזר.הפירות הם באדיבות יונה,המגדל אי שם ביקנעם פירות כאלו ואחרים,וכבר נכתב כאן על גידוליו בפוסט של חודש יוני,ומה שמאוד ייחודי בפירות שהוא מגדל זה שהם מתוקים,מתוקים ברמה שלא מכירים. מי זה יונה?אבא של לירון.מי זו לירון?חברה של חביב.מי זה חביב?חבר,וסו שף במסה,וזה שנדנד לי שאני אכתוב את כל השורה האחרונה הנ"ל.

 איזה  צבע יפה יש לעגבניה הירוקה,אה?בשרה קשה,אך מכילה מיצים בוסריים. מה עושים איתה?אז אפשר להכין ריבת עגבניות ירוקות מתקתקה עם מקל וניל,אניס או קינמון.אבל בקשר לריבות,אני לפחות מודה שהם רק לקישוט.לא גדלתי בפריס,ומרחתי לי כל בוקר ריבה על הקוראסון.מה שכן,הריבה יכולה ללוות פטה כבד או למרוח על עוף בתנור. אני הכנתי מהעגבניות מעין צ'אטני חריף,עם זרעי כוסברה,שום,כוסברה ומעט מהפלפל הלוהט בעולם,ויכול ללוות בשרים על האש כתוספת רעננה וחריפה.

 הספירות-בועות נוזל,הכנתי מבעוד מועד למסיבה בבית הבייגלה. טחינה של תפוח עץ שעבר הקפאה,מה שמעכב את השחרת התפוח,עם מי סוכר,וסינון+קלציום ליצירת הספירות.זה הכול.לחיזוק הצבע השתמשתי במחית תרד ירוקה בוהקת. על כף הוגשה הספירה יחד עם זילוף של דבש,מה שהיה אמור להיות אבקת דבש ,אך לא היה לי בנמצא באותו רגע. תפוח בדבש.

ביום שישי האחרון,הגעתי לאירוע שערכו הזוג המקסים נעמה ודודי מבלוג "בייגלה". האירוע נערך לאנשי אוכל,בלוגרים ומכרים למינהם.כל בלוגר התבקש להכין מנה שמייצגת אותו,אז מיד עלה לי לראש להכין ספירות של תפוח בדבש.לאירוע באתי עם שירי,וכשהגענו,אי שם לקיסריה נדהמנו לראות טירה לפנינו.בית מרשים ביותר.נכנסנו...ואז התחילה החגיגה.ד"ר שקשוקה לא הכין שקשוקה,אלא הכין שווארמה איכותית שנערמה לתוך פיתות,ובסמוך לשם נצרבו על מנגל צלעות טלה עסיסיות,סושי במגוון ווריאציות של בועז צאירי,קישים קטנים וטעימים של ה"קישריה" במילויים שונים,האוכל של כל הבלוגרים הוגש על שולחן ארוך ובין היתר היה שם ממולאים,לזניה,ברוסקטות למינהם,סלטים ועוד ועוד.דאגו ליינות של "ויתקין",בירה של "בזלת",קפה של "ארקפה",כולל מאפים מתוקים ואפוגטו שזה גלידה עם שאט אספרסו.אנשים מ"קיריוטוש" היו שם והביאו לטעום מאפים של בצק עלים במילוי פטיסייר או ריקוטה,וחילקו לכולם גם שקית הפתעה של גליל קיריוטוש הבייתה.הייתה להקה שניגנה,היו פינות מחשבים לגלישה באינטרנט,החדר שינה שנראה כך לכאורה, רוקן מת

לאחר שהכנתי כבר שמן אגוזי לוז,קיבלתי בייבוא אישי בקבוק שמן אגוזי לוז טהור,מה שמסתבר כשמן איכותי מאוד, יקר מאוד(66 דולר ל100 מ"ל),ודי נדיר.לעומת השמן אגוזים הביתי,אין על מה לדבר.כאן השמן הוא אגוז לוזי מובהק,כמו לטעום מחית נוגט,ריח מתקתק ודומיננטי.מצוין לויניגרטים,טוב לדגים נאים.חובה לנסות.