לאחר יומיים בטוקיו , נסענו לעיר סנדאי, עיר פחות מוכרת ומתויירת, שם ביקרנו אצל קרוב משפחה ושאני אומר נסענו, זאת אומרת נסענו ברכבת השינקנסן, הרכבת המהירה שאיתה מטוקיו לסנדאי מרחק של 350 ק״מ הגענו תוך שעה ו10 דקות. הכסאות ברכבת מרווחים, יותר מבמטוס, שם קנינו לנו ארוחת בוקר, קופסת בנטו שהכילה סלמון מעושן, ירקות שונים, קופסת נשנוש נעימה. ברכבת אף מקומות להניח את המזוודות ושקע חשמל להטענה גם כן. מדדתי בווייז את מהירות הרכבת,במהלך הנסיעה המהירות הגיעה ל235 קמ"ש, אחר כך הווייז לא עמד בקצב. המארחים שלנו בסנדאי רועי ואשתו צ׳יז קיבלו אותנו בקבלת פנים חמה, אצליהם התארחנו במשך ארבעה ימים. אם חשבנו שבטוקיו היה קר אז בסנדאי היה קר עוד יותר ומושלג. לרועי שתי מסעדות בעיר, אחת חמודה וקטנה עם כניסה שנויה במחלוקת ,צרה עד כדי כך שצריך ללכת על הצד ונקראת ספינרס ,שם הוא מוכר שווארמה ועוד אחת מעין טברנה בקרבת מקום למסעדה הראשונה שנקראת מידל מיקס, אם אתם באיזור, תגידו שמאיר שלח אתכם. השווארמה של רועי השירותים במסעדה של רועי,עם ברז לשטיפת ידיים מעל