שוק אווז לדעתי הוא בין הדברים הטעימים שיש, הוא שומני, טעם בשרני שמקבל אליו באהבה טעמים מגוונים. לאחרונה צליתי שוקי אווז עם תפוזי דם שעכשיו בעונה, יחד עם הקליפה, הם מתקרמלים ומתרככים בצלייה האיטית, ונהיים אף ריבתיים, שמפיצים ריח כאילו אפיתי עוגה בבית. חוץ מזה היו גם שומר צלוי, בצלים וזרעי כוסברה. שוק אווז צריך את הזמן שלו ולאחר שעתיים-שלוש בחום 160 מעלות הוא מתחיל להתרכך, יותר זמן, יותר טוב, אם צולים אותו בחום של 120 מעלות הוא נצלה בשומן של עצמו, מה שנקרא קונפי אווז, לוקח לו כ4-5 שעות להתרכך ולהתפרק מהעצם( ה- סימן המובחן לזה שהשוקיים מוכנות) והבשר שלו נהיה רך ונימוח במיוחד להבדיל מצלייה בחום גבוה יותר שבו השוק אווז מקבל השחמה ויותר צלוי. לשוק שידכתי רוטב בלסמי ועראק שמחמיא לשוק ושאר מרכיביו. מתכון? בבקשה! 4 שוקי אווז 2 שומר חתוכים לפלחים 2 תפוזי דם חתוכים לרבעים 2 בצלים חתוכים לרבעים 10 שיני שום מקולפות כף זרעי כוסברה כף מלח כף פלפל שחור לרוטב- חצי כוס בלסמי 4 תפוזים סיניים פרוסים דק רבע כוס עראק כפית מלח כפית סוכר 100 גרם חמאה חופן עלי מרווה וזעתר מניחים בתבנית גדולה את השוקי אווז, תפ

כחובב דגים מושבע שכמותי, אני נהנה לשחק בחומרי הגלם, בין אם זה הדגים, יצירת שמנים בעלי טעם מיוחד שכבר כתבתי עליהם כאן בבלוג וכו'. בשבוע החולף שיחקתי עם טונה ואבוקדו, תפוז דם וחזרת, גם דג מוסר הצטרף לאחר מכן לחגיגה, כך שיצאו כמה מנות עם אותם מרכיבים אך עם אופי שונה. כך למשל בתמונה הראשית הנ"ל- פרוסת טונה דקה מגולגלת בעוד טונה במצב צבירה של טרטר יחד עם אבוקדו, הצילינדר טונה נח על רוטב פונזו שנותן את מירב הטעם למנה, חמוץ, מתוק, מלוח, מעל חזרת טרייה מגוררת ובסמוך לטונה גרניטה של סלרי, מעין ברד סלרי שנועד לרענן את כל העסק. על הטונה ובשאר המנות המצוינות למטה תובל הדג בשמן פיגם, עשב תבלין שפחות מוכר, עם ארומה מיוחדת שאני ממצה את טעמיו לשמן זית. למטה, גם כן טונה, פונזו ואבוקדו, החזרת בתוך הטונה, הגרניטה סלרי נעדרה כאן ותחזור בהופעת אורח בהמשך. במנה למטה, המנה הפעם עם סשימי מוסר, קרם אבוקדו, תפוז דם יפהפה נוסף למנה בשביל לתת את המרכיב החומצי במנה יחד עם יוגורט יוזו והגרניטה סלרי ופופקורן של כוסמת למרקם הקראנצ'י. המנה האחרונה בסדרה היא שילוב של הכל, עם עוד ערימת מרכיבים נוספת- סשימי

  שימו לב טוב טוב לעוגה הזו, הקרמיות שתוכה, הרכות, העושר של הגבינה, נא להכיר... עוגת גבינה באסקית.  לעוגת גבינה הזו נחשפתי לפני כשנתיים ובכל שלב הסגרים שבאו עלינו בעקבות הקורונה, היא כיכבה בבית בכל שבוע והתחסלה די מהר יחד עם הקפה של הבוקר ושל הערב. אז מה מיוחד בעוגה הזו? העוגה היא עוגת גבינה שמוכרת מאיזור חבל הבאסקים שבספרד, לעומת עוגות גבינה "רגילות", העוגה הזו נאפית ללא תחתית בצק, עם גבינת שמנת 30% שומן וגם שמנת מתוקה, כך שהיא יוצאת מאוד עשירה וקרמית, ונאפית בחום מאוד גבוה של 250 מעלות לזמן קצר יחסית של כ25-30 דקות. מה שמתקבל לאחר האפייה זו עוגה רוטטת ואף מרגישה נוזלית מדי, אך אל חשש, לאחר קירור היא מתייצבת אך נשארת רכה במרכזה, טעמים מקורמלים ואף מעושנים מהאפייה בחום גבוה כל כך. אני קיזזתי מעט מהסוכר מהמתכון המקורי ואף הורדתי לגמרי את הקמח מהמתכון וגיליתי שאין צורך בו, כך שהעוגה מתאימה לכאלה שאלרגים לגלוטן ואף ניתן להמיר את הסוכר לתחליף סוכר מתאים לפי מה שאוהבים. עוד ניסיתי, עוגת גבינה באסקית ואבקת מאצ'ה(תה ירוק) וגם בגרסה שוקולדית עם מעט קקאו ושוקולד קצוץ לתוך התערובת.