הגיע חג הסוכות ואיתו הטיול השנתי בו אנו משפחות ברוכות ילדים אורזים את הפקלאות והפעם מצפינים,שוב,לגליל המערבי.אנו מתמידים בשינה בחאן,זאת אומרת שינה על מזרנים במקום תחום וסגור,פים זה באוהל מונגולי,פעם בבית בוץ,הפעם חזרנו למקום שהיינו כה מרוצים בו בשנה שעברה,חאן הרוח הגלילית בקיבוץ מצובה.הקיבוץ קטן וחינני,החאן שאנו לקחנו רחב ידיים ויכול להכיל 30 איש,עם מטבח מאובזר בתנור,מיקרו,כיריים,כלי בישול,מקרר גדול ואף ארון חימום. חוץ מלעשות על האש במנגלים שמספקים במקום הכנו פיצות לילדים וגפ פיצת מבוגרים,קצת סינטה,קצת תפוחי אדמה ששרפנו במדורה,ביצה רכה ועשבי תבלין שגדלים במקום. בתור מטיבי לסת מאשר מטיבי לכת שכמותנו חיפשנו מראש מקומות שבהם נאכל באיזור והוחלט בתחילה על מסעדת שראביכ שבכפר ראמה. המסעדה שוכנת בתוך איזור בנוי שאפשר לפספס בקלות,בירידה תלולה היישר לחניה במתחם של עם בטון חשוף. התפריט כתוב על לוח מחיק ובו מוצגים מנות שברובן סלטים שונים ומגוונים ומנות עיקריות מצומצמות. ניתן להזמין טעימות של סלטים כך שיגיעו כמות גדולה לשולחן וכך עשינו. מצעד סלטים הגיע-סל