המשמש שמפציע בתקופה הזו הוא כמו פרי נדיר,מופיע במאי ונעלם בין רגע בסוף יוני, תקופה כה קצרה שחשבתי לנצלה ליצירת טארט טאטן של משמש,אותו רעיון כמו בטאטן הקלסי. למשמשים צריך קרמול עדין בסוכר בגלל שהם מתררכים די מהר בבישול ומזילים הרבה נוזלים, בגלל זה עשיתי בצק פריך בעובי סביר ולא דק מידי שיספוג כמו שצריך את הקרמל הארומטי המשמשי. מתקבלת עוגת משמשים טעימה ביותר עם חמיצות די חזקה של המשמש שמשתלב היטב עם  כל מתיקות הסוכר מסביב,עם כדור גלידה ביחד,התענוג מושלם. 7 משמשים מהזן הגדול ביותר חצויים ומגולענים 300 גרם סוכר 50 גרם חמאה 1 מקל וניל לבצק- 100 גרם סוכר 200 גרם חמאה 300 גרם קמח 1 ביצה במיקסר מערבלים חמאה וסוכר,מוסיפים קמח ואחר כך ביצה,מערבלים עד לקבלת מסה של פירורים.מאחרים הכל לגוש בצק,מרדדים בין שני ניירות אפייה לעובי 1 ס"מ ומניחים במקרר. במחבת שמיועדת לתנור בלי ידית פלסטיק,ממיסים את הסוכר לקרמל בהיר ומניחים את המשמשים על הקרמל, מנמיכים את האש ונותנים למיצי הפרי להתמזג עם גושי הקרמל שנוצרים.מערבבים מעט והופכים את המשמשים לצד שני.מקרמלים לעוד דקה,מוסיפים חמאה

נא להכיר את מתחם שרונה,המתחם הכי מדובר כרגע בתל אביב השופע חנויות,טובל בירק ועמוס גם במסעדות. בגלל קרבת המקום למסה,יצא לי לראות איך המקום מתפתח מההתחלה כשעוד הכל היה מלא בחול וערימות חצץ עד לרגע שבנייני מגורים אט אט התרוממו לגבהים של 31 קומות,מבני המסעדות החלו להתאכלס ולקבל צורה ובינהם גם מסעדת "קלארו". מסעדת קלארו של רן שמואלי היא מסעדה גדולה שהתפאלתי מגודלה עוד כשהחלל בה היה ריק לגמרי ועסקו במלאכת שימור המבנה.המסעדה רחבת ידיים,עץ,מתכת ואבן שולטים ביופי המקום,מטבח פתוח מתפקד בתוך המסעדה וסועדים יושבים סביבו על כסאות בר,נחמד לסועד,פחות לטבח. למקום קומה תחתונה רחבת ידיים עם לאונג',בר ומקום שיתפקד לאירועים.חתיכת הסטוריה יש למקום-הכספת הראשונה שהייתה בארץ נמצאת שם ודלת הכספת עדיין קיימת.מנהרה ארוכה תת קרקעית מובילה מ"קלארו" עד לז'אז'ו,בר יין בהמשך המתחם,מנהרה שתפקדה כדרך מעבר בתקופה שהמקום עוד היה יקב מלא מיכלי התססה. התפריט במסעדה סך הכל לא מתיימר ומציג מנות עם שפע ירק המגיע מחוות גידול אורגני שמגדלת למסעדה במיוחד ירקות שונים.

לאחרונה ביקרתי בבר הנקרא אל וסינו להעביר ערב קליל.המקום נמצא על סוף אבן גבירול,192 מספרו ליתר דיוק, רגע לפני שמגיעים לתחילת הגשר ונראה שטועים ומפספסים את היעד.   באתי בלי ציפיות מיותרות וגיליתי מקום נהדר ויפהפה שם.בתחילה כשנכנסתי נראה המקום כבר שכונתי רגיל, אך ככל שהעמקתי גיליתי עוד ועוד. ירדתי  לקומה התחתונה בה נמצא שולחן רחב ידיים ומעליו אהילים שיצרו מסירים ומסננות,בקבוקי יין צמודים לקיר ומעדנייה קטנה בפינת החדר. המקום הפך לבר יין,לפניו היה בר שכונתי שנקרא ״השכן״, הדגש כאן עכשיו הוא על יין זול ונגיש כך שהכוסות יין מתומחרות באזור השלושים ומשהו שקלים וניתן לקנות בקבוק יין במחירי חנות.צעד מבורך בהחלט. בירה,יין ועוד פעם בירה ועם השתייה בא התיאבון.תפריט מגוון והאמת די מפתיע,אוכל לא שיגרתי לבר יין שכונתי שכזה וטוב שכך,אני אוהב להיות מופתע. התחלתי באינטיאס צרוב קלות מבחוץ ונא מבפנים,על קרפצ׳ו אננס וסחוג מקסיקני שנוצר מפלפלי חלפיניו חריפים,שילוב מצוין,טעמים טובים ביותר. סלט פפאיה שאנו הישראלים כל כך אוהבים ואימצנו אותו לחיקנו חזק חזק,היה מותקן כהלכה עם רוטב דג

יש כל מיני סוגים של עוגות גבינה,באוסטרליה למשל אוהבים את העוגת גבינה לא אפויה שג׳לטין מחזיק אותה,באיטליה משתמשים בעוגה בריקוטה או מסקרפונה,בצרפת מוסיפים ג׳לטין לעוגת גבינה חמה ומשתמשים בגבינה שמזכירה קממבר,בשוודיה מגישים את העוגת גבינה חמה,בברזיל משתמשים בחלב מרוכז ומוסיפים תותי עץ,באסיה משלבים תה ירוק,מנגו וליצ׳י ובארה״ב כמה גרסאות כגון עוגת גבינה פילדלפיה שמנה,עוגה כפרית עם ריוויון ויש את העוגת הגבינה הניו יורקית. עוגת גבינה ניו יורק היא אמריקאית במהותה שמנה ועשירה,לא כמו שאנו מורגלים בארץ להכין את העוגה מגבינה לבנה של תשעה אחוזי שומן.הוורסיה הניו יורקית עושה שימוש בגבינת שמנת 30 אחוזי שומן והיא שמעניקה את העושר לעוגה שהכנתה פשוטה ביותר,שילוב של הגבינה עם ביצים וסוכר בערבוב מהיר ואפייתה בתוך תבנית עם מיים חמים  מעניקים עוגה דחוסה וקרמית. אז בפעם הראשונה החלטתי להכין את העוגה הניו יורקית,רגע לפני שבועות, ולשלב בה מרקחת תותי עץ שהפציעו זה הרגע בעץ של השכונה אצלנו,הזדמנות לנסות גם את תבנית הארקוסטיל שקיבלתי שבעזרתה העוגה לא נדבקה והשתחררה בקלות.קחו מתכון. לפני הכל,חפ

 בחג הפסח,כמו כל בני ישראל הגענו כל המשפחה לצפון,אך במקום כל ההמולה והבלאגן הגענו למקומות רגועים יותר.כך למשל רבצנו בעין איוב שמכונה המעיין הנסתר/הנעלם,בצמוד לבכורת פטרוס בצפון הכנרת הכניסה ללא תשלום,יש גישה למי הכנרת ובצמוד אליה יש מעיין שמזרים שני מפלים קסומים,נישה קטנה ויפהפיה לעצור בדרך. אחרי יומיים של ״על האש״ החלטנו לסעוד במסעדה ומסעדת מגדלנה נבחרה.המסעדה נמצאת בצומת מגדל,נושקת לכינרת,שנוף הרים מקיף אותה ובה יש אוכל ערבי מהוקצע. מח עגל ברוטב לימוני,צלעות טלה,תבשיל עכוב ובשר,סלט פאתוש,סלט טאבולה כמו שסלט טאבולה צריך להיות עם מלא ירק ומעט בורגול,דג שלם על הגריל מתובל היטב,לאבנה קרמית ועשירה,ממש מסקרפונה ערבית,זה מקבץ המנות שעברו על שולחננו,אוכל מעולה,מסעדה מצוינת. כבר שנים שאני מתכוון להגיע לבוסתן לבונה שקרוב לכנרת שם מגדלים עצי פרי אקזוטיים ותמיד משהו היה משתבש. הפעם התמזל מזלי,יש להזמין סיור מראש לקבוצות מ-10 אנשים,בגלל שהיינו רק ארבעה הצטרפנו לקבוצה שהגיחה ברגע האחרון.הבוסתן נמצא קרוב לקיבוץ אלמגור,מגיעים למטעי מנגו גדולים שבמרכזם מתגלה גן עדן של פירות.