החוש השישי

לאחר שלפני כחודשיים כתבתי כאן על גבי גלי הרשת על החוויה שהייתה לי במסעדת טאפאיה שבה נתקלתי במקרה,אתמול הגעתי לשם שוב,אך הפעם לכבוד מאורע מעניין מאוד שיצרו במסעדה.לכבוד חגיגות שנה למסעדה השכילו והביאו את חו"ל אלינו,ליומיים בלבד זימנו את השף ג'ורדי ארטל ממסעדת cinc sentits,ששת החושים,מסעדה מכוכבת מישלן שנמצאת בברצלונה.
לטאפאיה הוא הגיע בשביל ליצור ארוחת 12 מנות בסגנון טאפאס עם טעמים מסורתיים אך עם הדרך המיוחדת המאפיינת את השף.על הארוחה קראתי במקרה והזמנתי מקום כ-4 שעות לפני תחילת הסרוויס ובמקרה נמצא לי מקום לזוג לאחר שזוג אחר ביטל..אז היינו דייקנים והגענו בדיוק בזמן שנאמר לנו,היינו ראשונים במסעדה והספקנו עוד לשמוע את התדריך למלצרים לגבי המנות שבהם הרבה מרכיבים שיש לזכור ולשנן והכל בשביל ערב אחד בלבד ואחרון.
המטבח פתוח ומשם בצבצו השף של טאפאיה ולצידו השף ג'ורדי ממתינים בדריכות להוצאת המנות הראשונות.
לאחר הסבר קצר מהמלצרית על אופי הארוחה ועל קצב המנות שלא יהיה מהיר בגלל הדיוק של השף ויצירותיו שנעשות על ידי פינצטות,החלו לזרום המנות.



בתחילה קיבלנו זיתים גדולים שהשף הביא איתו מברצלונה, כמו עוד הרבה פרודוקטים,הזיתים נכבשו יחד עם תפוזים ומולאו בשקדים מוחמצים.לצד הזיתים שקדים קלויים עם פלפל פימנטון,תיבול שהחמיא מאוד לשקדים.
הזיתים היו טובים מאוד וטעם יחד עם ארומת התפוז בהם השתלב מצוין
.
 בהמשך,הגיע פלטת טאפאסים קטנה ומיוחדת.
על כפית הונחה קובייה של כבד אווז עטופה בשברי עוגיות ומתחתיה יציאה טובה,ריבת סיגליות מצוינת שנתנה מתיקות וריחניות.
ברוסקטה של לחם עם גבינת עיזים ומעל ריבת בצל וריבת עגבניות היה טוב והריבות היו עדינות ומלאות טעם.
משמאל לברוסקטה הייתה מעין חביתה ספרדית שמככבת בכל מסעדת טאפאס בספרד שמכילה לרוב תפוחי אדמה ומעל ננעץ סרדין כבוש מעט.
הנשנוש האחרון היה מעין פיצה מטורטיה עליה ממרח עגבניות,חציל קלוי,אנשובי ואיולי שהיה גם כן טוב כמו כל שאר מרכיבי הפלטה הזו.


 לאחר מכן הגישו שתי צלחות,האחת עם קציצות בשר ברוטב של זעפרן שהוגש עם לחם וטוב שכך כי חובה היה לנגב את הרוטב שנשאר בצלחת.
בצלחת השנייה הוגשו תפוחי אדמה קטנים שבושלו במי מלח וכנראה יובשו מעט כך שקיבלו מראה כמו אבנים קטנות במעטה חום אפרפר.להם צורפו שני מטבלים של פלפלים ועשבי תיבול,שניהם היו פיקנטיים תובלו בחומץ והזכירו לי שיש עוד טעמים חומציים חוץ מלימון שכה מורגל בטעם הישראלי אצלנו.

 המנה הבאה הייתה ה-מנה,אלוהית,חלומית,כך תיארנו אותה.
ביצה עלומה רכה ועדינה עם חלמון נוזלי שישבה בתוך מרק העשוי מאנשובי וחלב,היה המלוח במידה והתאזן יחד עם אכילת הביצה.מעל היו רצועות תפו"א פריכים,מצוין.
 קנלוני של אווז עם אגסים,רוטב שקדים,כרובית מוחמצת וקרם סלק.
למרות שהמנה הייתה קטנה היא הייתה מעט כבדה אך יחד עם הכרובית והקרם סלק המתוק חמוץ התעדן מעט.
 כדור של רוטב פטריות על איולי עריסה,עריסה אמור להיות אדום,לא?
הכדור היה בעל מעטה פירורי לחם ותוכו היה נוזלי והתפרץ ברגע של הביס הראשון.האיולי היה חריף כמו שצריך וזה היה ביס מענג,למרות שיש לי  בד"כ בעיה עם רוטב של פטריות,משהו שמזכיר לי את שנות השבעים-שמונים.
 המנה האחרונה הייתה שרימפב קריסטל שסביר להניח שבושל בוואקום בטמפ' נמוכה מה שמקנה לשרימפס רכות ומראה כאילו הוא עדיין חי מעט.השרימפס ישב על אטריות שנצבעו בדיו ולתוך האטריות הוכנסו גם רצועות דקות של קלמארי.
טוב שזהו היה הסיום כי השובע החל לצוץ מקרבנו.קדימה לקינוחים.
 הקינוח הראשון מתוך שניים היה מוס של מסקרפונה וגבינה,עם פירורי עוגיות שהיה קרמי,גבינתי וכיפי לאכילה יחד עם הקרם חבושים החמצמץ שהיה לידו.

 הקינוח שחתם את הארוחה היה קינוח שמופיע אצל ג'ורדי בתפריט המסעדה,קינוח שמזכיר לי קצת את עצמי מבחינת הרעיון והחשיבה והיה פשוט מצוין.
קציפת שוקולד חמה משוקולד שהביא במיוחד מצרפת והיה מריר ואיכותי כמו שאני אוהב.
מתחת לקציפה זולף שמן זית והונחו אגודי מקדמיה.מעל הקציפה הונחה גלידת וניל ושמן זית שבמסעדה סיפרו בהתלהבות על זה שהשף ג'ורדי שלח להם את המתכון של הגלידה וגלידריית וניליה הכינו במיוחד להם את הגלידה והם עוד הצהירו שהיא תמשיך לככב אצליהם במסעדה.חם ,קר,קרמי וקרנצ'י והכל מתובל בשמן זית ארבקינה שהייתי שמח שאפילו יוסיפו לי עוד ממנו.קינוח מעולה.
חוויה טובה מאוד וספונטנית הייתה החוויה בטאפאיה,כן ירבו שיתופי פעולה כאלו, להביא לנו את חו"ל לכאן במרחק נגיעה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיקרו-ספוג

מדריך לא רגיל לבשלן המולקולרי המתחיל

בחזרה ליפן

איך להכין במבה?

לחם על האש