תאילנד- יומן מסע








דברים טובים לוקחים זמן כמו הפוסט הזה, לפני קצת יותר משנה הייתי בתאילנד ולקח ״קצת״ זמן בשביל לכתוב אותו, ככה זה כשעסוקים.
אז גיל 40 הגיע גם אליי ואין יותר טוב מזה בשביל למצוא סיבה למסיבה ולטוס עם כל המשפחה לתאילנד. אז כמו כל ישראלי מתלהב שחושב שהוא מצא ראשון את תאילנד ורץ לספר לחבר׳ה מגיש אני את הפוסטים על תאילנד עם מקומות ודברים שבהם היינו, מדינה מטורפת עם מלא היצע מכל טוב, אני נהנתי, עכשיו תורכם.

אז בתחילה כמו בסרט בלהות של כל אחד שטס ומחכה למזוודה שלו אחרי הנחיתה ומצפה שלא קרה לה כלום , לנו זה קרה פעמיים, כשנחתנו בבנגקוק ואחרי כן בקוסמוי, בגלל עיכובים בטיסת קישור התעכבו גם המזוודות להגיע אבל במקום שזה יהרוס לנו את הכיף דווקא מצאנו בזה משהו קסום... לא צריך לסחוב מזוודות למלון, קיבלנו אותם יום למחרת למלון בו שהינו.

נחתנו בבבנגוק, דבר ראשון- להחליף כרטיס סים לטלפון, בכניסה(או ביציאה, תלוי איך מסתכלים על זה) לשדה תעופה ישנן מלא חברות שיחליפו לכם תוך דקות ספורות כרטיס סים לסמארטפון בעלות לא גבוהה וכך ניתן לגלוש ולדבר בטלפון בחופשיות, כדאי ואף מומלץ.
יוצאים מהשדה תעופה להרגיש את החום התאילנדי ובתור אחד שזו פעם ראשונה בתאילנד ועוד לא מכיר את מזג האוויר שם, אני מבין שבתאילנד תמיד חם, חם נעים רוב הזמן, לא חום קופח עם שמש ישירה,ובתקופה שהיינו, יולי, כביכול זו תחילת המונסונים. להבהרה מונסון זה מילה שמרתיעה הרבה אנשים, הכוונה לגשמים שלפעמים יורדים בקצב מטורף אבל אלה פשוט גשמים ולנו במהלך הטיול ירדו מעט גשמים פה ושם, לא הציקו ולפעמים רעננו אותנו.

כשיצאנו משדה התעופה הלכנו לחפש מונית ומשהו מאוד מטריד קרה. ציפיתי שהתנפלו עליי נהגי מוניות ויציעו את שירותם, אך ההיפך קרה, אנו ניסינו לתקשר עם פקחית/ שוטרת שתכוון אותנו לאוטובוסים שמגיעים למרכז בנגקוק, או למוניות אך זו לא דיברה אנגלית ורק הורתה לנו לעבור בצד אחר של היציאה מהשדה ולא היכן שהיא עמדה, פנינו גם לנהגי וואן שלא היה ברור אם הם מעין סוג של מונית או לא וגם הם לא תיקשרו ודקות ארוכות כך עברו בחיפושים מה שגרם למעט עצבים, כי ציפיתי לעם תאילנדי נחמד ומסביר פנים. כעבור זמן מה הבנו שאנו בקומה לא נכונה ויש לרדת קומה נוספת לקומת המוניות והאוטובוסים, הוקל לנו ואז מצאנו את ‏את התאילנדים הבאמת נחמדים עלינו לאוטובוס שנקרא 1A שמגיע עד לאיזור הקוואסאן לאזור המלון שלנו. ‏זהו המלון היחיד שסגרנו מראש, את כל שאר המלונות והפעילויות סגרנו על המקום בתאילנד. בעידן הטכנולוגי של היום עם סמארטפון ביד, קל לסגור הכל תוך כמה דקות ואפילו משתלם, ‏לא לבעלי לב חלש. 




הגענו לקוואסאן, רחוב סואן וסוער שבערב סגור לכלי רכב ומתפקד כמו מדרחוב, שלל דוכנים בשוליו, ברים ומסעדות ומגוון מלונות. ‏שם מצאנו לאכול את מנת המנגו הראשונה שלנו, ואני אחוז אמוק התחלתי לקנות את כל הפירות האקזוטיים שהציעו שם- ג׳ק פרוט, רמבוטן, מנגוסטין. את כולם יצא לי לטעום בעבר, ‏אבל הפעם שמציעים לך את כל הטוב הזה בגרושים, לא תיקח? כל שעה? וזה מה שהיה כל הטיול, התמלאנו בהרבה סיבים תזונתיים, ‏הנגישות של האוכל בכלל והפירות בפרט שזרוקים בכל פינת רחוב ורמת המחירים הזולה גורמת לך להרגיש אוליגרך ולקנות שייק פירות, פאד תאי או פרי לנשנוש בכל רגע של מעט תחושת רעב.









אחרי דקות התאקלמות במלון, קפיצה לבריכה על גג המלון, ירדנו לרחוב לנשנוש פאדי תאי, שתייה של שייק פירות טרי וסגירת שאר הטיול. בסוף רחוב הקוואסאן יש סניף של למטייל, מקום המתפקד כמסעדה וגם סוכנות נסיעות, כל הטיסות, הפלגות, השכרת רכב/אופנוע ואטרקציות במקום אחד.
שם סגרנו להמשך את הטיול לצ׳אנג מאי, כולל טיסות, כולל טיול ג׳יפים, אטרקציית אומגות מטורפת.הכל מאוד מסודר ומאורגן ושם יסבירו כל דבר שלא ברור.
בנגקוק מודרנית מאוד ומציעה שלל קניונים ומתחמים מפוארים כגון הקומפלקס של סיאם סנטר, סיאם פרגון, סיאם וורלד.
בכולם חנויות מותגים מפוארים, מתחמי אוכל גדולים. אהבתי במיוחד את סיאם פרגון בה ניתן למצוא מסעדה בה עובר נחל לאורכה, מתחם אוכל גורמה מעין איזור קניות איכותי עם שלל מוצרים מיוחדים ואקווריום ענק של מספר קומות עם מגוון דגים, מדוזות ועוד חיות מיים מעניינות.













ברוב מתחמי האוכל הללו קיים קונספט של כרטיס נטען שרוכשים במקום, אותו מטעינים בסכום שרוצים, מזמינים אוכל בדוכן הרצוי ומשלמים דרך הכרטיס.
שם לראשונה גם טעמנו את פרי הדוריאן, פרי עם ריח נרכש, מדיף ריח חזק ומעט מסריח, כל כך חזק שאסור לעלות אותו לטיסות, מוניות או להכניס למלונות.
אך מחוץ לסיאם פרגון היה מעין שוק פירות והדוריאן שנמכר שם נחתך טרי על המקום והיה כל כך טוב, בלי ריח לוואי כלל עם מרקם גלידתי, ממש טעים.





הוראת איסור העלאת פרי הדוריאן לטיסות


פרי הדוריאן-טעם נרכש







בסיאם פרגון ישנו בית קפה "after you"', המפורסם בקינוחים הלא שיגרתיים שלו, כמו למשל קינוח תאילנדי קלסי של סטיקי רייס ומנגו שתנו לו פרשנות מעט שונה, הר של ברד מנגו שיושב על סטיקי רייס ומנגו טרי ועם שמנת מוקצפת נוזלת
מעל, מרענן, טעים ומיוחד.






















סורבה קוקוס בתוך קוקוס טרי









שהילד לא ייעלם



יש את שוק צ'טוצ'אק, שוק רחב ידיים, שאפשר להסתובב בו חצי יום, מגוון סחורות ואוכל מגוון.
טעמתי שם את העלי הבטל, עלים שעוטפים בצל קצוץ, ג'ינג'ר, שרימפס, תמרינדי וצ'ילי, ביס מטורף מלא בטעמים.



עדיין באיזור הקניונים, יש את קניון central world בו נמצאת מסעדת דים סאם הנחשבת הטובה בעולם הנקראת 
din tai fung, דים סאם מטורף, לחמניות מאודות ממולאות ומרקים, כל טעים אש, מאוד מיוחד, יש חלון ראווה לראות 
את העובדים יוצרים את המלאכת מחשבת הזו.








יש גם את מסעדות היקיניקו טנקה, גריל עצמי שבו מקבלים פרוסות בשר דקות וצורבים לבד, מומלץ ללכת על המקומות 
שבהם יש אכול כפי יכולתך,בכ80-100 שקל ניתן לאכל חופשי למשך שעתיים, כולל שתייה, לנו כישראלים זו נשמעת אטרקציה.







 עוגת גבינה ותה ירוק







זה פטריות- לא קלמארי




נסענו לצ'אנג מאי, לא צריך להרחיב יותר מידי, לתת לתמונות לדבר, צ'אנג מאי מאוד זולה, הכי זולה בכל הטיול,
מלא שווקים- שוק לילה, שוק יום ראשון, שוק בוקר, היצע גול של מסעדות, אותנטיות וגם רשתות מקדונלס וכדומה.

שוק הלילה כיפי, אכלנו בו מגוון מנות לוהטות מחריפות, לחמניות מאודות מעוצבות, ארטיק דוריאן מסריח שהזכיר בצל ירוק, גלידה תאילנדית שמכינים במקום על משטח קפוא עם שלל תוספות, מסאז' לרגליים במחיר מצחיק של 80 באט לחצי שעה (כ8 שקלים).
יצאנו למחרת למסע ג'יפים של 3 ימים, יתושים לא הרגשנו, למרות שכולם בלחץ על זה, אך בכל זאת הצטיידנו במדבקות וספריי דוחה יתושים.










היום הראשון כלל פארק סחלבים, אחריו מופע נחשי קוברה, מופע עם פילים שגם רכבנו עליהם לאחר מכן ישר לתוך נהר.









מיד אחר כך ראפטינג בנהר גועש בעדינות




למחרת ביקרנו בכפר של ארוכות הצוואר וארוכות האזניים.



מקדש הקופים בו מתרוצצים עשרות קופים שמזהירים לא להתקרב אליהם, שלא נינשך ונהיה מושבתים לשבוע.



חלק מהמסע הזה היה למשולש הגבולות בין לאוס, בורמה ותאילנד, חצינו את הנהר לכיוון לאוס לשוק די מסמורטט אך תיירותי של תיקים מזוייפים וגם של ליקר נחשים...




צ'אנג מאי מיוערת מאוד ואפשר לראות בכל מקום שדות אורז, אננסים וגם פרי הדרקון.


מעיינות חמים בו מניחים ביצי שליו לבישול...
אחר כך נסענו למעייינות פחות לוהטים להשתכשך בהם.






גולת הכותרת בצ'אנג מאי היה האומגות, גובה של כ50 מטר יותר עם כ15 אומגות מהן עוברים מאחת לשנייה,תענוג של יום מלא אדרנלין וצרחות ברקע.






יש בצ'אנג מאי גם את מוזיאון התלת מימד, ציורי ריצפה וקיר שבהם ניתן להשתלב לתוך תמונה תלת מימדית, דוגמאות למטה.
















עשינו בצ'אנג מאי קורס בישול תאילנדי מעניין מאוד, שגם הילדים יכלו להשתתף, בתחילה היה סיור לשוק עם הסרים על מגוון הירקות, אחר כך הגענו למטבח, היו כמה מדריכים שהסבירו כל שלב,הכל מאוד מסודר וברור. הדגימו גם כן כיצד מכינים חלב קוקוס בייצור עצמי על ידי טחינת קוקוסים וסחיטת המיץ שלהם.
את הקורס סגרנו גם כן דרך" למטייל".













קוסמוי




טיסה לקוסמוי ושוב המזוודות לא הגיעו, לא משהו שהטריד יותר מידי, למחרת הם שוב הגיעו אלינו למלון.
קוסמוי מקסימה, מלונות פרוסים לאורך קו החוף, המלון בו היינו היה קרוב כל כך לחוף, 20 צעדים ונמצאים על חול ים. השכרנו קטנוע בו הרכבנו את הילדים וחיש מהר התרגלנו בנסיעה לצד שמאל של הכביש, חרשנו את האי לכל אורכו, עצרנו לצפייה בנופים בדרך, עצרנו גם בקניון המקומי, מעין קניון פתוח עם שלל חנויות ממותגות ומסעדות לרוב, ירדנו דרומה וגילינו שוק סיני מרהיב עם פסל ענקי, הגענו גם למתחם הקניות טסקו, מעין שופר ענק שמכיל הכל והכל בזיל הזול.







בסמוך לטסקו יש שוק קטן של ממכר ירקות ופירות ומאכלים שונים, לקחנו דוגמית בשקית של בשר עם חצילים חריף אש שהיה טעים בטירוף. עוד בדרך הגענו למקדשים שונים, למפלים שעשרות אנשים השתכשכו שם במימיו ופילים שעברו בסמוך למפלים ותיפקדו כאטרקציה מקומית לרכיבה על גבם.































משכו אותנו לבואלצפות במופג דראג







בשביל לאכול צהריים הגענו למסעדת ג׳אנגל קלאב, מסעדה על הר גבוה, עשינו את הדרך עד למעלה עם הקטנועים וכשהגענו סוף סוף לקצה ההר, שירי בבהלה הצהירה שאין מצב שיורדים זאת חזרה עם הקטנועים. המסעדה שהיא גם חלק ממלון נמצאת על צלע ההר, עם נוף מטורף של כל האיזור, כריות גדולות פרוסות על הרצפה לישיבה או שולחנות נמוכים עם כריות. אכלנו לנו קארי טוב עם סטיקי רייס ושירי לא הצליחה להינות מהארוחה והייתה שקועה במחשבות איך לרדת את ההר.
לבסוף גייסנו כמה בחורים צעירים מצוות המלון שעזרו במלאכה והורידו את הקטנועים למטה בעוד אנחנו יורדים ברכב שלהם.
למרות האתגר ומוניות שלא מוכנות לעלות עד למסעדה עצמה, זה מקום ביקור חובה!












לקראת אחה״צ נסענו לכיוון כפר הדייגים, מקום עם אווירה רגועה, עמוסת מסעדות שפונות לים ובאיזור גם אטרקציה נוספת, פסל בודהה הגדול, מקום קדוש עם פסל בודהה ענקי ומוזהב.





למחרת היינו בשייט בסירה מהירה שעוברת ב42 איים של האיזור, יורדים בכמה איים לצפייה בנופים המטורפים, עשינו שייט קייקים וארוחת צהריים על אחד מהאיים, חווייה פסטורלית וכיפית.
לאחר 3 ימים בקוסמוי שטנו לעבר קופנגן

 










קדימה, בא לי בית מלון בקופנגן


המלון ששהינו בקופנגן נקרא sea breeze, נוף של 360 מעלות מטורף, ירדנו מיד לבריכה אחרי ששמנו מזוודות בחדר, הזמנו שייקים ופתאום... רוחות וגשם, כל היושבים סביב הבריכה נעלמו ורק אנחנו המשכנו בשלנו להינות,מתי כבר קורה
שנמצאים בבריכה חמימה ויורד עליך גשם זלעפות.







קופנגן מאוד רגועה, לא מרגישה הומה אדם, ישבנו במסעדות פשוטות והכל כך טעים, יושבים על החוף בערב עם בירה
ולא צריך יותר מזה. האמת שצריך, חסר לי אקשן.





 המשכנו למלון אחר בקופנגן, עוד יותר משודרג, 5 כוכבים, ברמה מאוד גבוהה, בריכה פרטית בחדר, צמוד לחוף, מלון די מבודד וכיפי, בו חגגתי לי את יומולדתי.






אכלנו כמה פיצות טובות בפיצריות של איטלקים ממש,
ביקרנו בשוק המקומי, שייקים שתינו בכל רגע נתון, עוד קצת מנות נאם טוק, פאד תאי, קארי וכו'.



ארטיק תירס הזוי, שקד קנה לעצמו, חשב שזה מנגו






פחית בניילון



חזרנו לבנגקוק לשלושה ימים אחרונים, בספונטניות החלטנו ליסוע לפטאיה מרחק שעתיים מבנגקוק בשביל פארק מיים.
רק בתאילנד המחשבה הזו אפשרית, מפני שמרחק כזה במונית עלתה בסך הכל כ-150 ש"ח.






הפארק מיים הוא של cartoon network,עם דמויות של תוכניות הערוץ, כמו דקסטר המדען, הפאוור פאף גירל ועוד.
פארק מצועצע ויפהפה עם שלל מגלשות ואטרקציות.











היום האחרון שלנו היה מנוחה עם כמה פעמים לעצירות של מסאז' ונשנושים של אוכל בדוכני הרחובות, מרק טום יאם היסטרי וחריף אש אכלתי מתחת לסיאם סנטר, מנסים לספוג את אווירת תאילנד האחרונה שלנו.
חוזרים הבייתה ספוגים בחוויות וטעמים בשאיפה לחזור בהקדם שוב לתאילנד.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיקרו-ספוג

מדריך לא רגיל לבשלן המולקולרי המתחיל

בחזרה ליפן

איך להכין במבה?

לחם על האש