הצפון הקסום

 בחג הפסח,כמו כל בני ישראל הגענו כל המשפחה לצפון,אך במקום כל ההמולה והבלאגן הגענו למקומות רגועים יותר.כך למשל רבצנו בעין איוב שמכונה המעיין הנסתר/הנעלם,בצמוד לבכורת פטרוס בצפון הכנרת הכניסה ללא תשלום,יש גישה למי הכנרת ובצמוד אליה יש מעיין שמזרים שני מפלים קסומים,נישה קטנה ויפהפיה לעצור בדרך.

אחרי יומיים של ״על האש״ החלטנו לסעוד במסעדה ומסעדת מגדלנה נבחרה.המסעדה נמצאת בצומת מגדל,נושקת לכינרת,שנוף הרים מקיף אותה ובה יש אוכל ערבי מהוקצע.

מח עגל ברוטב לימוני,צלעות טלה,תבשיל עכוב ובשר,סלט פאתוש,סלט טאבולה כמו שסלט טאבולה צריך להיות עם מלא ירק ומעט בורגול,דג שלם על הגריל מתובל היטב,לאבנה קרמית ועשירה,ממש מסקרפונה ערבית,זה מקבץ המנות שעברו על שולחננו,אוכל מעולה,מסעדה מצוינת.

כבר שנים שאני מתכוון להגיע לבוסתן לבונה שקרוב לכנרת שם מגדלים עצי פרי אקזוטיים ותמיד משהו היה משתבש.

הפעם התמזל מזלי,יש להזמין סיור מראש לקבוצות מ-10 אנשים,בגלל שהיינו רק ארבעה הצטרפנו לקבוצה שהגיחה ברגע האחרון.הבוסתן נמצא קרוב לקיבוץ אלמגור,מגיעים למטעי מנגו גדולים שבמרכזם מתגלה גן עדן של פירות.

המארחים כיבדו אותנו בסורבה פירות יער וסורבה פיג׳ויה שהכינו תוצרת בית ואז התחיל הסיור...

תפוז הקופים-פרי במראה של תפוז,קליפה קשה ופנים רך וצבע לא מחמיא מלא בזרעים שטוחים,טעם עדין שמתפתח עם כל ביס נוסף שטועמים.

אננס בתחילת דרכו

אגוז השמן-אגוז בעל 3 שכבות של קליפה,מזכיר מקדמיה

שיזף הודי-פרי קטן במרקם של תפוח ספוגי

עכוב הגלגל-שיח קוצני,מורידים את הקוצים,מבשלים עם בשר כמו זה שאכלתי במגדלנה.

פרי חמצמץ מויאטנם,כך הציג את הפרי מדריכנו שלא מצא שם לפרי,חקירה קצרה שלי עם אנשי יודע דבר ומסתבר שהפרי נקרא מאלוט תאילנדי...בכל מקרה מרקמו רך וחמצמץ,טעים.

לחם הקופים,לא אכיל לנו,אכיל בשביל הקופים.

תמר הינדי-תרמיל ובו פרי מחיתי חמצמץ ובעל זרעים.קיבלנו את הפרי קר ומוכן על קיסמים לטעימה.טעים ביותר.

אז ככה נראה תורמוס במצבו הטרי

דובדבן היהודים-מעטפת של עלים יבשושים מסתירים מעין דובדבן צהוב חמצמץ מתוק.הסיפור של שמו מספר שפתיחת עלי הכותרת לגילוי הפרי הוא זהה להורדת העורלה כמנהג היהודים בברית מילה,נשמע מגרה.

נפוליטוס,קקטוס אכיל ללא קוצים.

אלון השוהם-מסתבר שמהעץ הזה מכינים את הפקקי שעם.

טעמנו גם ספוטה שחורה המכונה גם פרי השוקולד,פרי שחור משחור,קליפה רכה,מרקם כביכול שוקולדי וטעם של ממרח שוקולד חרובי שכזה.

ישנה גם את הספוטה הלבנה שמרקמה פחות ממרחי,אך עדיין מחיתי וטעם עדין.

פרי מטורף נוסף היה הקניסטל,טעם בטטה מובהק,קרמי,עשיר,ממש כמו לאכול בטטה מבושלת אבל יותר טעים.

לאחר לימונדה קרה,נשנוש אגוזי שמן וסיפור מורשת על המקום חזרנו לצערנו לציוויליזציה שבמרכז,משחזרים את הרגעים המהנים שבטיול ותכנון הטיול הבא.