ביקור ב"יא פאן"


כפודיס מושבע במסעדת טאיזו ובדוכן הראמן מיאזקי, שניהם של השף יובל בן נריה, הקדמתי ללכת למסעדתו החדשה, יא פאן, מסעדה המוגדרת כביסטרו יפני, כמו האיזאקיות הפזורות בכל יפן, מעין בארים עם שתייה ואוכל קטן וטוב, המקביל למסעדות טאפאס ספרדיות או אוזריות היווניות.
ביפן(המדינה, לא המסעדה) קיבלתי חוויה מצוינת באיזאקיה טיפוסית, ישיבה על כסאות בר, בר ארוך המצויד במנדף ריחות על כל זוג כסאות, גריל קטן מוגש לשולחן עליו צורבים את הבשר המשובח שיש ביפן, יחד עם בירה החוויה מושלמת.
אז בארץ אולי אין את הבשר כמו ביפן אבל יודעים לעשות אוכל טוב.
ביא פאן לא ניתן להזמין מקומות טלפונית, פשוט מגיעים, או שמחכים בתור או שלא, כמו במקרה שלי שהגעתי בשעה 18:30, שעה אסטרטגית שכולם חוזרים מהעבודה, עייפים, הולכים להתקלח, פחות השעה לצאת למסעדה, זו השעה שהלכתי בכדי שלא אצטרך לעמוד בתור וכך היה. 




סך הכל המסעדה לא גדולה, היא סובבת סביב בר, אז קל למלא אותה חיש מהר.
דגמנו קוקטייל טוב עם טעמי אננס,  שתיית סאקה השארתי ליפן, כיף לשתות ביפן סאקה, פחות בארץ, בארץ זה בירה, אין מה לעשות. 
התחלנו במלאכת ההזמנה ואז האכילה.

אז היה סושי טמארי, כמו ניגירי רק בכדורי אורז ולא אצבעות אורז, דג טרי וטוב מעל, וזה הכל.
סלט אצות עם דג מפורק בתוכו, רענן, יחד עם אידרת דג מטוגנת וקריספית, כן, אידרת דג לאכילה.


אכלנו גם הנד רול, שזה אומר תרכיב לעצמך את
הסושי, דגים נאים, אבוקדו, אורז ואצות, יש אפילו דף של הוראות הפעלה, מגלגלים לבד את הסושי, טובלים בסויה ונוגסים. תענוג.




אחר כך אכלנו קארי יפני, ביפן( המדינה, כן?) גיליתי שיש גם קארי יפני ששונה לגמרי מהקארי ההודי והתאילנדי, להבדיל מהם שמתובלים וארומטיים מאוד ואף חריפים, הגרסה היפנית, סמיכה, עדינה בעומס התבלינים המכילה אגוז מוסקט, קינמון, כמון, ביא פאן הקארי מגיעה בקערה עם רוטב הקארי ובמרכזו אורז ושיפוד שייטל מתנוסס על הקערה, מגיעה עם שעועית ירוקה ברוטב פונזו ודייקון מוחמצים. מנה לא כבדה מידי, נעימה וטעימה מאוד.

אחר כך הגיע המח, מח בטמפורה, יציאה יפה לתת למח מרקם פריך לחומר גלם שהוא מאוד רך, טובלים בפונזו הדרים ונהנים, מח זהו חומר גלם שאוכלים לעחתים רחוקות ולא מוגש בהרבה מקומות בארצנו, מה שהעלה לי זכרונות ילדות של אולמות ארועים של פעם שהגישו כמנה ראשונה מח ברוטב ולשון פרה, דברים שיצאו מזמן מהנוהל והתקבעו היום על מושט, פרגית ואנטריקוט.




נאכל קינוח, אבל לא לפני שנרצה להעלות לעצמנו זכרונות תה ירוק מיפן.
סקירה של התפריט משקאות חמים העלו כמה סוגים של תה ירוק, אף אחד לא כמו זה שחיפשנו, אותו תה עשוי מאבקה ירוקה וטעם נועז, אך דגמנו אחד עם טעמי אורז קלויים שהיה גם כן טוב.
יחד עם התה אכלנו ברולה של מיסו, קוביות דלעת וקרמבל קוואקר ועוגת יוזו ודובדבנים, שניהם מרשימים, עשויים טוב ומעניינים.
יא פאן נתנה לנו קצת עידון ואלגנטיות, רגע לפני שאנו טסים לתאילנד השבוע, הרועשת וגועשת יותר בטעמים, פרטים בהמשך.







תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיקרו-ספוג

מדריך לא רגיל לבשלן המולקולרי המתחיל

בחזרה ליפן

איך להכין במבה?

לחם על האש