לא רואים כל יום

פירות שלא רואים ולא טועמים כל יום.
גויאבה תותית-פרי שנראה כמו רימון ננסי,מרגיש כמו טעם של גויאבה ופיג'ואה,כמה קטן ככה טעים.
לונגן-פרי שדי מזכיר ליצ'י במרקמו ומראהו,ומתוק מתוק.
שזיף סיני-לא מזכיר כלל שזיף,אלא מרקם של תפוח ספוגי,די מוזר,אך מתוק מתוק.
הפירות לא נשארו להרבה זמן,והבנים שלי שחובבים פירות חיסלו אותם,חוץ מהשזיף הסיני שהשאיר על פניהם פרצוף משתהה ומוזר.הפירות הם באדיבות יונה,המגדל אי שם ביקנעם פירות כאלו ואחרים,וכבר נכתב כאן על גידוליו בפוסט של חודש יוני,ומה שמאוד ייחודי בפירות שהוא מגדל זה שהם מתוקים,מתוקים ברמה שלא מכירים. מי זה יונה?אבא של לירון.מי זו לירון?חברה של חביב.מי זה חביב?חבר,וסו שף במסה,וזה שנדנד לי שאני אכתוב את כל השורה האחרונה הנ"ל.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בחזרה ליפן

מיקרו-ספוג

איך להכין במבה?

מדריך לא רגיל לבשלן המולקולרי המתחיל

לחם על האש