פסטיבל אוכל כפרי במטה יהודה
השבוע הוזמנתי לסיור אוכל לקראת פסטיבל אוכל כפרי במטה יהודה שיחל בתחילת מרץ ומכיל בתוכו בשלנים ובשלניות של אוכל אתני המארחים בבתיהם,מבשלות בירה,יקבים ואמנים שונים.
פתאום איזור מטה יהודה נראה כה ססגוני בהיצע שיש לו כמו שלא נראה לי אף פעם.
מספיק לתת רפרוף בעלון של הפסטיבל שגם מופיע באתר שלהם בשביל להתרשם מכל מה שאפשר לחוות שם.
מטה יהודה הוא איזור רחב החולש על הרבה ישובים כמו אשתאול,צור הדסה,שריגים ועוד ועוד.
האיזור מכיל שלל הצעות מפתות כמו אוכל כורדי,מרוקאי,קוצ'יני,ארגנטינאי,קונדיטוריות,אמני פיסול ולהקות אתניות.
אנו בסיור הפותח הגענו בתחילה לmimis,קונדיטוריה נחבאת אל הכלים בתוך בית שעשה הסבה לקונדיטוריה ושם מייצרים מיני מאפה ועוגות מרהיבות.עוגת הדובוש היא זו שלוכדת לרוב את עיני כולם-עוגה בעלת 9 שכבות דקות שבינהם קרם ומעל קרמל מתפצח.
חוץ מזה יש עוגות שמרים,מקרונים מצוינים,עוגות מוס ועוד.טעים מאוד,כדאי מאוד וחובה מאוד לבקר שם.
א"כ הגענו לבית של רינה ממושב צפרירים שהיא תחת השם למעשה "הקדירה של סבתא".בביתה חיכו לנו ערימות סלטים טובים וטריים מאוד שמזכירים את הבית-גרגירי חומוס ועלי מנגולד,מסבחה עם שמן זית,גבעולי מנגולד מבושלים חמצמצים,חביתת ירק-עיג'ה,סלט עדשים,חציל קלוי,לפת מוחמצת,אוכל של אמא מפנקת.יחד עם זה קיבלנו לימונדה עם מי ורדים שלא היה מתוק מידי וטוב שכך,המתוק בmimis הספיק.
תוך כדי אכילה בחצר נמזגו לנו בירות ממבשלת שמשון.הבירות התגלו כיציאה,טעמים מיוחדים ולא שגרתיים.אחת מהם הייתה מרירה אך עדינה ועם ניחוח של שוקולד...היה טעים ומעניין.אחת אחרת הייתה כהה והרגישה מאוד מתובלת-קצת ליקריץ,אפילו הרגיש לי ניחוח עדין של קולה,הל וקינמון.
בהמשך הגענו לצוקית,"מטבחי ננה", במושב שריגים.צוקית אשה כורדית חמה שהחליטה לשמר ולהמשיך את דרכי הקולינריה של סבתה ואמה.בחצר הבית שלה ישנו בור ששם היא מדליקה עצים ועליה מבשלת עם סירים גדולים.
כשאנו הגענו התבשל על האש הגלויה לוף ארץ ישראלי שאותו קטפו באיזור ביתם ושהוא למעשה רעיל ובישול ממושך הורס את הרעל וניתן לאכול אותו.הלוף התבשל בסיר עם מיים למשך 7 שעות,סונן מהמיים ובושלוב אך הפעם עם הרבה לימון ובצל.את הלוף הגישו לנו בתוך אורז חמצמץ,בנוסף הוגש גם בורגול מבושל יחד עם תבשיל ירקות ברוטב שנשפך על האורז\בורגול והוגש גם עם לחם כורדי והכל היה כה טעים והרגיש גם כאן אוכל של בית אמיתי כמו שאני אוהב.
חשוב להדגיש שהיצע האוכל בכל בית בפסטיבל גדול עוד יותר ממה שאכלנו עד כה וכולל עופות,בשרים,דגים ועוד.
במושב שריגים הגענו גם ליקב שריגים בו עושים יין כבר 10 שנים.
גם היין כמו הבירה התגלה כיציאה,ארומטי,בעל ניחוח מתקתק והשתלב מצוין עם שלל הגבינות שקיבלנו לטעימה,שגם אותם מכינים במקום.
התחנה האחרונה כאן פתחה את התיאבון ונתנה חשק להגיע ולבקר בעוד מקומות בחבל ארץ היפהפה הזה.
השבוע ביום חמישי ישנו את האירוע המרכזי שפותח את הפסטיבל ובתוך מתחם אחד מתקבצים כל עשרות הבשלנים והאמנים להפנינג אחד גדול.הפסטיבל מתקיים לכל אורך חודש מרץ ויש להזמין מקומות מראש,בשביל שיהיו ערוכים לקראתכם.לדעתי שווה ביותר לקחת את סיור האוכל בו מסיירים בכל אותם ישובים בהם נמצאים הבשלנים,מבשלות ויקבים תוך כדי הסברים,ממש סיור מודרך.
פתאום איזור מטה יהודה נראה כה ססגוני בהיצע שיש לו כמו שלא נראה לי אף פעם.
מספיק לתת רפרוף בעלון של הפסטיבל שגם מופיע באתר שלהם בשביל להתרשם מכל מה שאפשר לחוות שם.
מטה יהודה הוא איזור רחב החולש על הרבה ישובים כמו אשתאול,צור הדסה,שריגים ועוד ועוד.
האיזור מכיל שלל הצעות מפתות כמו אוכל כורדי,מרוקאי,קוצ'יני,ארגנטינאי,קונדיטוריות,אמני פיסול ולהקות אתניות.
אנו בסיור הפותח הגענו בתחילה לmimis,קונדיטוריה נחבאת אל הכלים בתוך בית שעשה הסבה לקונדיטוריה ושם מייצרים מיני מאפה ועוגות מרהיבות.עוגת הדובוש היא זו שלוכדת לרוב את עיני כולם-עוגה בעלת 9 שכבות דקות שבינהם קרם ומעל קרמל מתפצח.
חוץ מזה יש עוגות שמרים,מקרונים מצוינים,עוגות מוס ועוד.טעים מאוד,כדאי מאוד וחובה מאוד לבקר שם.
א"כ הגענו לבית של רינה ממושב צפרירים שהיא תחת השם למעשה "הקדירה של סבתא".בביתה חיכו לנו ערימות סלטים טובים וטריים מאוד שמזכירים את הבית-גרגירי חומוס ועלי מנגולד,מסבחה עם שמן זית,גבעולי מנגולד מבושלים חמצמצים,חביתת ירק-עיג'ה,סלט עדשים,חציל קלוי,לפת מוחמצת,אוכל של אמא מפנקת.יחד עם זה קיבלנו לימונדה עם מי ורדים שלא היה מתוק מידי וטוב שכך,המתוק בmimis הספיק.
תוך כדי אכילה בחצר נמזגו לנו בירות ממבשלת שמשון.הבירות התגלו כיציאה,טעמים מיוחדים ולא שגרתיים.אחת מהם הייתה מרירה אך עדינה ועם ניחוח של שוקולד...היה טעים ומעניין.אחת אחרת הייתה כהה והרגישה מאוד מתובלת-קצת ליקריץ,אפילו הרגיש לי ניחוח עדין של קולה,הל וקינמון.
כשאנו הגענו התבשל על האש הגלויה לוף ארץ ישראלי שאותו קטפו באיזור ביתם ושהוא למעשה רעיל ובישול ממושך הורס את הרעל וניתן לאכול אותו.הלוף התבשל בסיר עם מיים למשך 7 שעות,סונן מהמיים ובושלוב אך הפעם עם הרבה לימון ובצל.את הלוף הגישו לנו בתוך אורז חמצמץ,בנוסף הוגש גם בורגול מבושל יחד עם תבשיל ירקות ברוטב שנשפך על האורז\בורגול והוגש גם עם לחם כורדי והכל היה כה טעים והרגיש גם כאן אוכל של בית אמיתי כמו שאני אוהב.
חשוב להדגיש שהיצע האוכל בכל בית בפסטיבל גדול עוד יותר ממה שאכלנו עד כה וכולל עופות,בשרים,דגים ועוד.
גם היין כמו הבירה התגלה כיציאה,ארומטי,בעל ניחוח מתקתק והשתלב מצוין עם שלל הגבינות שקיבלנו לטעימה,שגם אותם מכינים במקום.
התחנה האחרונה כאן פתחה את התיאבון ונתנה חשק להגיע ולבקר בעוד מקומות בחבל ארץ היפהפה הזה.
השבוע ביום חמישי ישנו את האירוע המרכזי שפותח את הפסטיבל ובתוך מתחם אחד מתקבצים כל עשרות הבשלנים והאמנים להפנינג אחד גדול.הפסטיבל מתקיים לכל אורך חודש מרץ ויש להזמין מקומות מראש,בשביל שיהיו ערוכים לקראתכם.לדעתי שווה ביותר לקחת את סיור האוכל בו מסיירים בכל אותם ישובים בהם נמצאים הבשלנים,מבשלות ויקבים תוך כדי הסברים,ממש סיור מודרך.
תגובות
אכלתי אצלכם לחם שאור טעים במיוחד.
אשמח לקבל את המתכון.
תודה רבה!
נ.ב. בלוג טוב ומושקע מאוד !