דרום אדום
המטרה המרכזית הייתה להגיע ליישוב ניר משה,בתוכו ישנה חווה אקולוגית,שם מעבירים סיורים והדרכות.
ההתרשמות הראשונית האישית שלי חוץ מזה שיושבי החווה נראים כולם יוצאי הודו לשעבר,זה שלי לא יפריע לחיות כך כמו אדם קדמון,אפילו לזמן קצר-מכינים מדורה ומחממים בה תה צמחים,בונים בתים מבוץ ואוכלים ישר מן הטבע,כיף לא נורמלי.
חווה אקולוגית כאמור זו חווה שבה מתחשבים בטבע,חיים חיים ירוקים ומתקיימים ממה שקיים,בערך.
כך למשל,הקימו במקום אוהל גדול ממוחזר כמובן, משלט חוצות גדול של הסרט "ברונו".
רוב הבתים שם הם בתי אדמה,מוכנים מבוץ ומקש שדי עמידים לגשם.
אוהל טיפי בו גרה אחת המתיישבות מסתבר, חייב הסקה ע"י מדורה בתוכו בשביל לא לקפוא בחורף הקר וכל העשן יוצא מלמעלה, כך שהמתגוררת בו יוצאת מעושנת טוב טוב כל לילה.
השרותים נראים כמו שירותים רגילים אך במקום להוריד את המיים,מפזרים מעט נשורת,א"כ כל העסק הזה הופך לקומפוסט לגידול האדמה.
במקום ישנם תנורים שנבנו גם כן מבוץ ונראים מרשימים מאוד וגם כן תנור שמש העשוי ממראות.
לחווה גינת ירק בו מגדלים ברוקולי,סלק,חסה ועוד.מסביב גדלה גינת ירק טבעית של מלנ'תלפים חוביזות,חרדל,גדילן,חרציות ומה לא.
אחרי טיול בתוך הגינת ירק,התעורר בי החשק להתיישב בחווה לכמה ימים,לשתות תה כל היום ולנשנש עלים.
אחת מהחבר'ה שם סיפרה שהם בשבוע של חוביזה-מרק חוביזה,פשטידת חוביזה,קציצות חוביזה,ככה זה שלא רוצים להתאכזר לחיות.
הילדים אספו ירקות לסלט, יצרו פסלים מבוץ ואכלו כדורי שוקולד ענקיים שהכינו ילידי המקום.
בהדרכה סיפרו כי שום דבר לא נקנה בכסף והכל מתרומות או מקטע התנדבותי,אך נראה שאי אפשר להתנתק מעולם כל כך טכנולוגי,כי טלויזיה הייתה שם ועוד כמה פריטים מהעולם ה"חיצון",לפחות הם נפטרו מהתנועה של הוצאת האייפון מהכיס והורדת הראש לחיפוש אפליקציות,לפחות זמנית.
מחוץ ליישוב ישנו שדה רחב יפהפה,שם מיקמנו את עצמנו בשביל להדליק את המנגל,לאכול ולשתות בדרך לא אקולוגית תוך הרהור האם היינו עוזבים את החיים האורבניים ומגיעים למצב שאנחנו ישנים בטיפי,או בבית בוץ,בלי יותר מידי מעש ביום יום וגם מתנזרים מבשר ועוף?אני אמרתי שאין לי בעיה עם זה,תוך כדי לעיסה מסיבית של קבב ופרגית על האש.
ואם אני שמאלי,אני אוכל ח...?
תגובות