קקאו וקפה

קקאו הוא בין המזונות הבריאיים שיש המכיל מגנזיום,סידן,כמות נוגדי חימצון גדולה בהרבה מאשר ביין או בתה ירוק,מאזן את הכימיה במח וגורם לנו להיות שמחים,רגועים ומאוהבים בגלל שלל רמות ההורמונים שהוא מעלה בגופנו.
לרוב יש לצרוך את הקקאו באבקה או בתור פולים שנטחנו גס בשביל לקבל את כל תכונותיו הטבעיים,לעומת שוקולד שכמות הקקאו בו משתנה בין אחד לשני,החלב והשומנים שנכנסים לתוכו פוגעים ביעילות של הקקאו.
הוא הגיע מדרום אמריקה עוד מתקופת בני המאיה שם כונה מזון האלים והיה נחשב מעורר תשוקה,הקיסר האצטקי היה נוהג לשתות משקה קקאו המכיל גם צ'ילי ,ווניל, בלי סוכר,בגביע זהב,והיו דואגים לפנקו ב-50 כוסות כאלו ביום.אצל האצטקים הוא נחשב מצרך יקר ושימש גם בתור כסף.לאירופה הוא הגיע 100 שנה לאחר שקולומבוס הגיע לאמריקה ועדיין לא הבין את הפונציאל הטמון בו ורק אז לאט לאט החלו ליצור משקאות שוקו,להפריד את הקקאו לחמאה ואבקה וליצור את השוקולד המוכר לנו.
למה אני כותב את כל זה?לקקאו כאמור יש שמנים טבעיים  בכמות גדולה ולכן אם לועסים פולי קקאו,ניתן להרגיש את החמאתיות והקרמיות שבהם.בדומה לקקאו הבן דוד הרחוק שלו,הקפה,גם לו שמנים טבעיים.את זה החלטתי לנצל ולהפיק משניהם שמנים-שמן קפה ושמן קקאו.על זה הרחיב בפוסט הבא.