במסעדת המלון במונקו פתחנו את הארוחה עם מרק אפונה נחמד ורביולי סרטנים עדין.
במסעדות כאלו כל המלצרים הם מבוגרים,מקצוע מכובד שעובר מאב לבן.
מלצר בגיל העמידה הגיע לשולחננו עם עגלה ועליה פילה סלמון כבוש שלם וברוב הדר פרס אותו מול עינינו המשתאות והשואלות ,האם לא חלף מן העולם מנהג זה.מסתבר שלא.לאחר דקות ארוכות של פריסה אינטנסיבית,הגיש המלצר צלחת עם פרוסות הסלמון לכל סועד,יחד עם פלח לימון,איולי ולביבת תפו"א חביבה.
דגמנו ריזוטו קטן של פטריות ז'ירול עם פרמז'ן,תוך כדי שאנו מעירים על האוכל הצרפתי הקלסי המקובע שלא סוטה ימינה ושמאלה,כמו הריזוטו שהוא טעים אך חד מימדי ונטול מעוף.
מנת הבשר בארוחה הייתה קוט דה בף,למעשה אנטריקוט שאיתו הגיע תפריט חרדלים מכל מיני סוגים שילוו את הבשר.אני בחרתי בחרדל עם ג'ינג'רברד,בטעם עוגיות ג'ינג'ר.
לקינוח קיבלנו סופלה,לא פונדנט,מאפה אוורירי מאוד עד שרוב תוכנו היה ריק ולווה עם ריח ביצים קליל שלא עינג במיוחד.
יחד איתו הגיעו מרמלדה ומרשמלו בניחוחות של פרחים כמו יסמין ולוונדר,שכל ישראלי שיטעם דבר כזה יגיד שיש לזה ריח של מטהר אוויר.
המלון הפסטורלי שבו יתארחנו נמצא בלב יער גדול ובו גם מגרש גולף בעיירה בשנקראת מוז'אן.
ביום השני שלנו הגענו למתחם של הפסטיבל שלשמו באנו.המתחם כלל דוכני תצוגה של יינות,שמנים,מקרונים ועוד ומתחמי הדגמה של שפים מכל העולם,בין היתר גם אנחנו.
אוכלים את האוכל של עובדי המקום,חוצפה ישראלית.
יחד עם השף הטורקי
ההדגמה שלנו הייתה על מנת ריזוטו חריימה עם ברבוניה בקרסט של לחם,שום ופטרוזיליה,מנה מעניינת בחשיבה ובטעמים.חצי שעה של הסברים מול קהל צרפתי פלוס ישראלים שחיים באיזור,גרר תשואות נלהבות על המנה ועל השף שמדבר משוחרר לעומת השפים הצרפתיים הרציניים .
זהו,מתלבשים למשימה
פרארי סתם ככה בחניון שברחוב
הגיע הערב ומזמן לא אכלנו.הגענו למסעדה טיפוסית לניס,אוכל ים תיכוני,משולב עם ירקות ושמן זית.
אכלנו בצק פריך עם הרבה בצל מטוגן עליו,טמפורה של קלמארי וירקות,פרחי זוקיני ממולאים בדג,דג ים קטן פריך,ניוקי עם פסטו .במקום לאכול קינוח במסעדה, הלכנו לחנות גלידה שבה כ40 סוגי גלידה מסוגים שונים כמו גלידת שוקולד עם ג'ינג'ר,באונטי ועוד ועוד.
למחרת בבוקר נערך מעין פיקניק לכל השפים המשתתפים,בליווי תקשורת מקומית ועם הרבה אוכל טוב לנישנוש כמו סנדוויץ' עם לובסטר,גספצו בכוסות שמפניה,חמון שנפרס במכונה לעיני כולם וקינוח טיפוסי לסן טרופה,מאפה בריוש קטן ממולא בפטיסייר,דבר כה טעים והרגיש כאילו טעמתי קרם פטיסייר בפעם הראשונה בחיי.האירוע לווה כמובן עם הרבה יין ומשחק כדור צרפתי ששכחתי את שמו בו לקחו חלק השפים הצרפתיים.
הגיע הערב והנה הגיעה לה ארוחת הגאלה של הפסטיבל בה הגישו מתאבנים שונים ובהמשך שפים מכוכבים בישלו ארוחת 5 מנות לכ150 איש והיינות שנמזגו לכוסות,הפלא ופלא היו יינות ישראליים של יקב תבור.
גאווה ישראלית
פרח זוקיני ממולא במעין ממרח ירקות לא מזוהה,מעל תבשיל עגבניות סטייל מטבוחה.
מעין סלט ארנבת קר ודחוס עם רוטב שמכיל טרגון.
טארט של דג עם זעפרן ושמיר,תפו"א וזוקיני קטן ממולא ריזוטו
בשר עגל עם כרוב ממולא בשקדי עגל.
תאנה ממולאת השוקולד ועוד שוקולד מתחתיה.
סה"כ ארוחה חלשה ביותר,אמרתי כבר קלסי,מקובע ולא שמח?
ביום שהיה צריך להיות אחרון בטיול הזה(צריך היה להיות-פרטים בהמשך)הספקנו לסעוד בעוד מסעדה מקסימה שנמצאת על צוק שצופה לנוף משגע ולה כוכב מישלן אחד.המסעדה נקראת לה פאסום,בתרגום חופשי-כמו שזה צריך להיות.
כפתיח קיבלנו לשולחן ג'לי תאנה ממולא פטה כבד אווז ומעל תאנה טרייה.פשוט,אלגנטי וטעים.
כמנה ראשונה קיבלנו נתח סלמון כבוש,עם ביצי סלמון,קרעי אצות,עלים ופרחים וסירופ תפוזי עדין.מנה נהדרת.
ולוטה,למעשה מרק של פטריות עם נקניקיית לובסטר.קלסי,מעט כבד אך טעים מאוד.
מוסר צרוב,3 סוגי גזרים ובצל סיני ממולא בבצל.קליל,מרענן.
איך אפשר בלי גבינות לפני קינוחים.גבינה עם תאנים,זיתים ועשבי תיבול.
סופגניה ממולאת שוקולד עם קרם בננה ובצד גנאש נהדר של שוקולד,פטל וג'לי פטל.
פאי לימון.מרמלדת לימון,קרם לימון,מרנג,סורבה לימון ודקורציה של חישוק סוכר,טעים ומרענן.
לסיום כמובן מרשמלו בניחוח פרחים וטרטלט עם פסיפלורה.לסיכום מסעדה נהדרת עם שף חביב ביותר.
מיד לאחר שהותנו במסעדה נסענו היישר לשדה תעופה,תוך כדי פרידה קשה מאוד מכל המקומות המקסימים שהיינו בהם.
החלטנו להרים כוסית של בירה,אך לא סתם.מפני שלאחר נחיתה בבריסל לשם טיסת חיבור לארץ,שמנו לב שהדרך לשער המיועד למטוס שלנו, לא נגמרת.לאחר ריצה מהירה עם פיתולים ועליות במדרגות ומעבר בבידוק הבטחוני,נשאר לנו רק עוד כמה מאות מטרים של ריצה מהירה לכיוון השער.מה לעשות שכל הדרך יש חנויות שוקולד מרהיבות שתופסות את עינינו,כך מפספים מטוס.כל התחנונים וההצקות לאנשי הדלפק בשביל שנעלה למטוס לא עזרו וכך מצאנו את עצמנו מרימים כוסית בירה בבריסל הקפואה לאחר התקרית המביכה ולקראת חצות פורסים לנו שמיכות ובגדים על רצפת השדה בשביל לבלות את הלילה.עם נשארים כבר יום בבריסל,לא ננצל זאת לטיול בעיר.
בבריסל חנויות השוקולד נמצאות בכל פינה ואי אפשר שלא להיכנס לכולם.תוך כדי הליכה ברחוב אספתי לי שוקולד עם לימון ופלפל שחור,שוקולד ג'נדויה,שוקולד 72% וגם 85%.ברור גם שנאכל וופל בלגי,עם קפה וגם צ'יפס בצד ונשתה מהבירות הבלגיות הנהדרות.
לאחר יופ מהנה בבריסל,מיהרנו חזרה לשדה תעופ,לזירת הפשע עם המסדרון הכה ארוך וכמו ילדים טובים כבר המתנו שם 3 שעות לפני הטיסה.לסיכום מהטיול הזה יצאו כמה תובנות חשובות-מבחינת אוכל אנחנו בארץ תותחים,מכינים אוכל עם נשמה,מכל הסוגים ופתוחים להרבה סגנונות.דבר נוסף הוא שהחוצפה הישראלית היא יתרון שמשחק לטובתנו,אבל רק עד שאתה מאחר למטוס מפוצץ בשקיות מהדיוטי פרי.דבר אחרון,אם אפשר וותרו על טיסת קונקשן,בטח אם היא יוצאת מבריסל.
תגובות