קח פרי ותהיה לי בריא
בשבוע שעבר השתתפתי בסדנת פירות הדר אצל יאיר פיינברג במתחם פיין קוק,בשיתוף ד"ר רון פורת מהמכון הוולקני,שם הוא הציג זני פירות הדר שונים,הסברים וגם אוכל עם אותם פירות.
בתחילה גילינו שרוב פירות ההדר הם לא פירות המקור,אלא הכלאות.כך למשל,תפוז הוא הכלאה של מנדרינה ופומלה,לימון הכלאה של אתרוג וליים,קלמנטינה הכלאה של מנדרינה וחושחש,למעשה מנדרינה,פומלה ואתרוג הם אלה פירות המקור היחידים.
אלבדו זהו החלק הלבן של הקליפה ופלבדו הקליפה החיצונית.ניתן לקראות בתמונה שמתחת,תחת מיקרוסקופ, את השמן האתרי שנמצא בקליפה
טעמנו כמה סוגי מנדרינה,זו שמזן "אור" עדיין לא הבשילה ופי ד"ר פורת מהווה 50 אחוז מגידולי המנדרינות בארץ ונחשבת בין הטובות שיש בעולם.פגשנו זן מנדרינה שנחשב כנראה המקורי,עם טעם של פעם,קצת קשה לקילוף אך הטעם מפצה,מתיקות מדהימה ופרי מוצק מאוד.לאחר המנדרינה הזו טעמנו קלמנטינה ופתאום הקלמנטינה מרגישה מולה פשוטה מידי,כאילו הזריקו לה מים לדילול הטעם.עוד זן של מנדרינה שהיה טוב הוא ה"יוסוף אפנדי",ריח קליפה משגע,לדעתי אף היה קרוב בריח ליוזו,טעמו קצת חמצמץ.
טעמנו תפוז שהוציאו לו את החמיצות,נשמע בהתחלה מבטיח,אבל מסתבר שלא,תפוז בלי טיפת חמיצות מרגיש מוזר ולא טעים.
יוסוף אפנדי
בפרי שהכי התאהבתי היה הברגמוט שהוא היחידי שלא טעמתי בצורה הטרייה.מברגמוט מכינים את התה ארל גריי המוכר ואכן גירוד של הקליפה מעלה מיד ניחוח ארל גריי בקצה האף.קרפצ'ו דג שתובל במית ברגמוט היה נהדר,מרירות מסויימת אך ניחוח נפלא.הארגז ברגמוט שלמעלה הגיע אליי בסוף הסדנא בגלל שהייתי תלמיד מצטיין...
לימון בלי גרעינים
פירות ההדר היום מכוונים לנוחות בקילוף ושיהיו כמובן טעימים ויש כאלה שהמליצו לקרב את הצרכן לחוקר או המתפתח כך שלמשל שפים יתנו דעתם על מוצרי מחקר ופיתוח,או שיביאו רעיונות או דרישות משלהם,רעיון למחשבה.
בוקר של בריאות זה היה,הרבה מיץ הדרים עבר לי בגוף.רון פורת הסביר על הערכים התזונתיים של ההדרים וכמה חיוניות יש גם בקליפה עצמה,רק שאם נכין ממנה ריבה אז סביר להניח שלא יישאר יותר מידי בריאות.לא ידעתי שאני יכול לשבוע ככה רק מהדרים.
תגובות