מהשדה לצלחת

בתור טבח\בשלן,אני מרגיש מחויב בדרך כלל לראות מהיכן ואיך גדלים המוצרים שמגיעים אליי למטבח ואיתם אני מבשל,לחוש אותם שהם עמוק באדמה.

מסיבה זו הגעתי לחוות עדן,חווה חקלאית נסיונית הקרובה לבית שאן,שם מגדלים ירקות ועשבי תיבול.

בחווה עוסקים במחקר ופיתוח זנים מיוחדים לפי דרישה והגעתי בהרגשה שיש עם מי לדבר בנוגע לפיתוח זני ירקות שלא קיימים בארץ או שקיימים בקטנה ועולים יקר מידי.

קחו למשל את הפלפל פדרון,אותו אני מגדל אצלי על אדן החלון,נמכר ב40-50 שקל לקילו,בלי סיבה מיוחדת שנראית לעין.

אני רוצה כמו בספרד להגיע למסעדה ולאכול צלחת עם ערימת פלפלים מטוגנים עם מעט מלח גס בגרוש וחצי.כיום,אי אפשר להשיג אותם במסעדות בכלל מפני שאף אחד לא מוכן לשלם את הסכום הגבוה הזה של הפלפל.

מה לגבי גזר גמדי טרי ורענן,סלק צהוב,תירס גמדי טרי,זני לימון חדשים,עגבניות איכותיות שלא מגיעות רק לייצוא והרשימה עוד ארוכה.

דוגמא יפה למחקר ופיתוח שבמקום הם התמרים,3 סוגי תמרים,3 סוגי טעמים ומרקמים,האחד קטן וקשיח,השני המג'הול המוכר עסיסי ומתוק והשלישי זן שנחשב הכי גדול שיש ושלפי מה שסיפרו מגיע מסעודיה ולא נמצא בשום מקום אחר בעולם,זן מיוחד שמשויך רק למלוכה ולא מגיע לייצוא,איך הוא הגיע לכאן,יפה השתיקה.

החווה חולשת על שטח של 700 דונם,שבה המון חממות,שטח פתוח של גידולים ובית ספר שדה שהקימו לילדי האיזור,שיוציאו את הראש קצת מהאייפון ויבינו עבודת כפיים מהי.

 הסתובבתי בחממת פלפלים מזנים שונים,האחד ירוק ומתוק,סופר קריספי,אחר היה קטן וירוק כהה,כמעט שחור,פיקנטי ועם טעם טוב.
נכנסתי לחממת בזיליקום שהפיצה ריח אדיר,התחשק משום מה להכין פסטו לרגע.

 משכן הדבורים הדואגות לפזר אבקנים

 מתקן לגידול שעועית,כך שהצמח נשאר על הרשת והשעועית תהיה נטויה כלפי חוץ לקטיפה קלה יותר

פגשתי כאן כמה סוגי עגבניות."הרגילות",שנמכרות בערימות בשווקים והם אלה הבעייתיות עם מרקם מעט קמחי ומיוחדות יותר עסיסיות,בשרניות עם טעם עגבנייתי מובהק.

עשב בשם מורינגה גדל במקום.זהו צמח שמקורו באסיה,עם כמות חלבון,סידן וויטמין סי מטורפים,מוריד סוכר בדם ומה לא.

חיפוש זריז בגוגל יגלה לכם צמח שלא הכרתם עם ערכים תזונתיים כמעט דמיוניים.

נשנשתי לי כמה עלים לספק את התזונה היומית שלי,לצמח טעם עדין ומיוחד.

 חממת קישואים-מה,לא נקטוף לו את הפריחה?

 יצאנו לשטח,שם מגדלים קולורבי סגול,בצלים,תירס,חסות ועוד.
התחלתי לשלוף את הירקות מהאדמה ותוך כדי ניעור האדמה הלחה משורשיהם נזכרתי בימי התיכון שלי בבית ספר מקווה ישראל,שם עדרתי את האדמה,חלבתי פרות והאכלתי כבשים.

 כיתת הלימוד של הבית ספר שדה

 קולורבי סגול

 כרוב

 חסה

 תירס

 חסה מסולסלת

שבעתי מירקות באותו יום,כן,אני מסוגל ליום אחד להיות טבעוני,אין לי בעיה עם זה.
אבל רק ליום אחד,כי יום אחר לקחתי את הפרחי זוקיני הקטנטנים שקטפתי,חלטתי קלות את הקישוא הקטנטן שבו,מילאתי בתערובת דגי ים את הפרח,צרבתי בעדינות והנחתי על טחינה שחורה,שחורה מדיו אכיל.צירפתי פרחים של הפלפל פדרון מאדן החלון,עלי בזיליקום קטנטנים ובלעתי הכל בביס אחד.

אז עכשיו אני מחכה לחקלאים שירימו את הכפפה,יגדלו את התוצרת הנהדרת למסעדות שלא רואים בכל יום,ישנם כאלה,אך לא מספיק.