מחמצת חד פעמית

מחמצת,על שום מה?

"ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ,כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם".שמות יב' לט'.

עוד מימים ימימה,הבינו שערבוב קמח עם מיים גורם להתססה איטית של שמרים מהאוויר ובכך ליצירת לחם.
אני הכנתי מחמצת בפעם השלישית שלי אי פעם,החשק הגיע מסדנא של ארז קומרובסקי,האיש והלחם.

את המתכון הנ"ל שארז הכתיב צילמתי מטל, מהבלוג מה יש לאכול,כי אני הייתי בנקודת האל חזור מרוב שתייה וראשי היה סחרחר מידי.
הדרך פשוטה-תפוח,רצוי אורגני מרוסק ומעורבב עם קמח מלא ומיים.אפשר גם ענבים אורגניים,יוגורט ועוד.
ההמשך הוא כל יום לזרוק חצי מכמות המחמצת ולהוסיף שוב קמח ומיים.
אני רציתי לבדוק את אמת הפרסום בזה שיש לזרוק חצי מהמחמצת,כי העסק הזה הופך להיות יקר יותר בתהליך הזה.
העיקרון בלזרוק חצי מכמות המחמצת הוא שהיא תהיה מרוכזת וחזקה יותר ולא להגדיל את הנפח בהרבה קמח ומיים.
אז שמרתי את המחמצת שאמורה להיזרק וצפיתי בנעשה.המחמצת המושמצת הזו גם התפתחה לה,באותה רמה כמו המחמצת העיקרית.השאלה היא האם יש באמת צורך לזרוק חצי מהכמות,היא בעיני המתבונן.

אחרי יומיים

T

                                                                            אחרי שלושה ימים

                                                                    אחרי 4 ימים

                                                                     אחרי 6ימים

3 לחמים הכנתי,שניים מקמח מלא שאחד מהם מהמחמצת המושמצת ששמרתי.בגלל שהלחמים והמחמצת מקמח מלא התקבלו לחמים כבדים,בעלי קרסט טעים ועבה מאוד ובועות לא אחידות וגדולות.
עוד לחם אחד עם קמח לבן התקבל גדול יותר שישב להתפחה כחצי יום,הרבה יותר טעים אבל עדיין מעט כבד.
זוהי סופה,השתמשתי בכל המחמצת לחוויה חד פעמית,אולי שוב בעתיד יתחשק לי להתחיל את הכל מהתחלה.