כמהין להמונים

 כאשר חזרתי מאיטליה ובאמתחתי פטריות כמהין שקיבלתי מתנה,חיכיתי לרגע שאכנס למטבח ואכין מהם מטעמים.
למרבה הפלא כשהוצאתי אותם מצנצנת האורז שממרה עליהם כל הטיול,נעלם להם פתאום הריח,אותו ריח משכר שבגללו משלמים הון תועפות על כל פטרייה.בלעדי הריח זה כמו לאכול פלסטיק.אחרי שטיפה יסודית מהבוץ ופריסה דקה של אחת מהפטריות גיליתי שעדיין בפנים,בעומק הפטרייה קיים עדיין הארומה הטובה שחיפשתי.
אז כארוחת בוקר, על ברוסקטה קלוייה הנחתי פרוסות גבינה מיושנת עם חתיכות פטריות פורצ'יני שקניתי גם כן באיטליה,מעל הנחתי פרוסות כמהין דקיקות ושמן זית איכותי מאין כמוהו שקיבלתי במסעדה באיטליה כמתנה,שחיתות מעין כמוה.
לארוחת ערב,תפו"א מבושלים, עליהם טפנד זיתים,ממרח כמהין לבנות,שמן זית ופרושוטו שחיכה גם כן לקפוץ מהמזוודה.
יחד עם זה פסטה עבודת יד יחד עם פרוסות כמהין,שמן כמהין וחמאה השלימו את יום הכמהין הזה.
נשארה עוד פטרייה אחת ששמתי במקפיא בשביל שלא תתקלקל ושתחכה לזמנה בשביל להעשיר סלט,פסטה או שבסוף אני אשחק איתה פינג פונג.

תגובות

דני אמר/ה…
נהדר. נתת לי רעיונות לשימוש בכמהין האחרונה שנותרה לי בצנצנת המשומרות שקניתי לפני יותר משנה. ובהזדמנות זו, יצא לך לעבוד עם הכמהין הלבנות שמגיעות מהנגב?
שובב קולינרי אמר/ה…
לכמהין מהדרום אין קשר לכמהין
דני אמר/ה…
כמהת הנגב אכן מוגדרת לעיתים כפטריה ממשפחת הכמהין ולעיתים כפטריה דמוית כמהין.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מיקרו-ספוג

מדריך לא רגיל לבשלן המולקולרי המתחיל

בחזרה ליפן

איך להכין במבה?

לחם על האש