בחזרה ליפן






* לאינסטה שלי ולסרטונים מיפן לחצו כאן 

חזרה ליפן לאחר 7 שנים והפעם עם הילדים, שגם להם חיבה עזה ליפן, בעקבות סדרות אנימה שהם רואים שעם זה נפתח להם התיאבון לאוכל יפני ואף מבינים את השפה וגם מצליחים לקרוא יפנית.

כמובן שהצטיידנו מראש בכרטיס שבועי ( jr)לרכבת השינקנסן המהירה וגם כרטיס suica לנסיעות עירוניות שכרטיס הjr לא מכסה. הכרטיסים הנ״ל שימושיים במידה ומתכוונים לעשות נסיעות ארוכות, במידה ולא יש לחשב את הכדאיות שלהן מכיוון שבתקופה הזו מחירי השינקנסן עלו בצורה משמעותית.

הצטיידנו מראש גם בכרטיסי כניסה ליוניברסל סטודיו בקיוטו
למוזיאון הדיגיטלי teamlab בטוקיו
לנהיגת קארטינג בטוקיו
ורישום מראש לתצפית בבניין שיבויה סקיי
מעבר לכך הגוגל מפות שלי התכסה בשמירה של מקומות מועדפים, בתי קפה ומסעדות לרוב, מקומות מסוימים שיהיו אופציונליים להגעה אך מכיוון שיפן בכלל וטוקיו בפרט גדושים במקומות מצויינים זרמנו בלי לקבוע מסעדות מראש ואף חיפשנו מקומות לסעוד תוך כדי שיטוט. שירי עיצבה לנו חולצה תואמת לאווירת יפן, שהאמת כל תושב שם הביע את התרשמותו לחולצות.


 








 





כמו בטיול הראשון התמקדנו בטוקיו, קיוטו, אוסקה וסנדאי ששם רועי קרוב משפחה יקר גר שם כבר שנים רבות ואצלו התארחנו ליומיים.
אנו שכבר מקצועניים בטוקיו היינו צריכים להכיר לילדים את העיר הלוהטת, כבר בנחיתה בשדה התעופה הילדים רצו לסבן אילבן, לחפש מיני חטיפים ונשנושים חייזריים שפחות מוכרים לנו המזרח תיכוניים😃

ההיילייטס ביפן שאנו זוכרים לו נשכחות אלה הכריכים הרכים עם הסלט ביצים, כל סופר והכריך ביצים המיוחד שלו.
דגמנו גם ממתק כלשהו עם מאצ׳ה ולאחר מכן אצנו רצנו לרכבת המובילה העירה בשעת ערב מאוחרת.
היעד הוא לשינג׳וקו שבו הילדים ירגישו את מלוא עוצמת העיר, עם כל אורות הנאון המרצדים, השלט התלת מימדי הענק ושלל החנויות. חיפוש זריז בגוגל
למסעדה/ דוכן אוכל מפני שהיה מאוחר ואנו כה רעבים, נמצאה מסעדת ראמן הפתוחה 24 שעות,
כל אחד יושב על מרק ראמן מהביל וגדוש בכל טוב יחד עם גיוזות מעולות ליד.


 




 




 


      








המלון הראשון בו היינו
Super hotel מלון פשוט קטן וקומפקטי עם אונסן/ מרחצאות, 3 לילות לשני חדרים עם ארוחת בוקר, 2000 ש״ח
הולכים למלון לישון בשביל לקום מוקדם, כי יום ארוך לפנינו.

למה ארוך? כי הזמן היה מתוכנן היטב, בבוקר ארוחת בוקר קלה במלון שכללה דברים כל כך לא שגרתיים לנו כגון נטו, פולי סויה מותססים ודביקים שמזכיר כמו שעועית לבנה אך עם ריח לא להיט במיוחד, דגים מבושלים, מרקי נודלס, לא מה שישראלי רגיל לאכול בבוקר. לאחר מכן רכבת לאסקוסה, מקדש גדול ובו שוק אוכל גדול, מגוון גדול של מאכלים שונים, חטיפים, הרבה תה ירוק ומאצ׳ה במצבי צבירה שונים.
נקודה ששמרתי שם זה לחנות מאצ׳ה מעניינת עם שוקולדים ושאר ממתקים נחמדים. 




כמו גם את Chacha Futatsume דוכן קטנטן עם קינוח אינסטגרמי ביותר, מוגש בתוך גביע גלידה, קרם ערמונים ומאצ'ה 
ומתחתיו שכבות של קרם מסקרפונה, שעועית מתוקה, ג'לי ועוד, אדגיש שזו לא גלידה.

Toyofuku (Curry Bread)
עוד דוכן קטנטן עם תור גדול לדבר אחד שנמכר שם, קארי בראד, מעין שניצל של בשר טחון עטוף פאנקו, טעים טעים ופריך פריך.














 



 משם שועטים לאקיהברה, מעוז האלקטרוניקה בטוקיו, שם השארנו את הילדים ואנו הלכנו לנסיעת קארטינג שלנו. נסיעה ברחבי טוקיו שכל אחד בוחר לשים על עצמו תחפושת או לבוש ממגוון התלבושות

שהציעו לנו, נחמד לזמן קצר, עצה אחת, לשמור מרחק מרכב הקארטינג שמלפנים, מכיוון שיוצא ריח דלק מאוד חזק מהרכבים.
משם… לשיבויה, לבניין שיבויה סקיי, עלייה לתצפית על גג הבניין שפתוח לגמרי לתצפת על כל טוקיו.

 

ארוחת קאטצו טעימה טעימה

 








יורדים מהבניין שם מחכה לנו Kura sushi
סושיה גדולה של סושי מסוע, זול ונחמד, לוקחים מספר, לשעה מוגדרת מראש, המתנה של שעה וחצי…
כך שהלכנו לטייל וחזרנו בשעה המיועדת, נשנשנו ערימת סושי גדולה, במחיר שבישראל מתאים לסעודה לאדם אחד או לזוג במקרה הטוב. מזמינים סושי דרך טאבלט, מכינים תה ירוק ונהנים.



קולה אורז בקורה סושי- חזק ביותר




 

אקצר בתיאוריי ואספר שלמחרת שיטוט זריז בשוק הדגים, יש הסוברים שהשוק מיותר וממוסחר שם
העניין שהוא תמיד היה ממוסחר, היה תמיד את החלק התעשייתי של השוק שבו העובדים עומדים ומעבירים דגים, מפלטים ושוקלים ובסמוך לו את הדוכני אוכל.
רוב ההיצע שם זול וזמין, אך לא תמיד באיכות גבוהה, אך נחמד להתרשם מהדוכנים כגון של טונה טרייה שם דגמנו סשימי טוב, דוכן של קרקר תמנון, טמאגו על מקל( החביתה היפנית) שמוזרה מידי במתיקות שלה
Kitsuneya -דוכן המוכר תבשיל בשר, נראה תבשיל מנחם ודואגים שם להסביר שזה בשר קיבה, יוצקים ביצה רכה וקרמית עם הרבה בצל ירוק ואורז, טעים וזול
… ומשם…
לteamlab






















הטיםלאב הוא מעין מוזיאון/ מיצג דיגיטלי
עם חללים שונים המציגים בכל אחד מהם אווירה שונה, נכנסים ללא נעליים ומהלכים בתחילה על מיים, עוברים בחדר מלא ספוגים גדולים סטייל ג׳ימבורי, ממשיכים לחלל מואר בשרשראות מנורות לד המרצדים לפי סנכרון בינהם, חלל אחר עם מיים עד לברכיים ועל המיים מוקרנים דגים ויצורים שונים ש״שוחים״ במיים, בהמשך עוד כ4 חללים מעניינים ויפים.




















סודה מלון- כמו משקה קריסטל, עם גלידת וניל בפנים, טעים ,ילדותי וסליזי





 

בטוקיו שלל מסעדות ובתי קפה, חלקם רגילים יחסית, חלקם ביזאריים, ישנם את הבתי קפה עם חיות, לשתות קפה וללטף למשל… איגואנה… או חזירים קטנים, חתולים או ינשופים…

חלקם מהקונדיטוריות או המאפיות הטובות נמצאות בתחנות רכבת, מכיוון שתחנות רכבת כה גדולות וגדושות בנוסעים, כל אחד מהם הוא לקוח פוטנציאלי כך שיש הרבה בתי אוכל מגוונים בתחנות רכבת שהם כמו עוד עיר מתחת לאדמה.
כיף לפתוח את הבוקר רגע לפני הנסיעה ברכבת במאפייה טובה עם שלל מאפים טריים ומגוונים, כל כך הרבה היצע של מאפים מלוחים ומתוקים, עם מאצ׳ה, שוקולד, גבינות וכו׳.
או גם קופסת בנטו של ארוחה בשרית שלמה או קופסת סושי שנראית סופר טרייה שלא תבייש סושיות שכונתיות.

         סטארבאקס גם כיכב אצלנו, כל מדינה והמשקאות שלה בסטארבאקס, ביפן המאצ'ה לאטה מככב, גם                 הפמפקין ספייס,

         יש עוד הרבה סוגי משקאות חמים וקרים, מושחתים לגמרי, שווה לנסות.



 

מה זה אוכל יפני? אז חוץ מסושי וראמן שטעימים כשלעצמם, יש עוד שלל מנות שכדאי להכיר.


 

יקיניקו טנקה- יותר קוריאני אך עדיין שולט בכל פינת רחוב ביפן, זהו למעשה גריל של עשה זאת בעצמך.
מביאים לשולחן מכל טוב בקר הוואגיו המצוין של יפן שפרוס לפרוסות דקיקות, סובבים סביב גריל באמצע שולחן וצורבים לכמה שניות את הבשר עצמאית ונהנים.
קושיקאטצו- שיפודים מכל דבר קיים, המצופים פירורי לחם ומטוגנים, בעיקרון שניצל על שיפוד, מה למשל? אספרגוס, ביצה, אוייסטר, חזה עוף, שורש לוטוס, ועוד ועוד




קאטצו- למעשה שניצל אך מבשר בקר, מקבלים נתח שמנמן מטוגן מבשר טוב, לרוב סינטה, על אורז ומטבלים שונים בצד, טעיםם…

שאבו שאבו- קדירת מרק לבחירה עם טבילה של פרוסות בשר דקות וירקות.

סוקיאיקי- קדירת ירקות ובשר הטובלים ברוטב סויה מתקתקה.

         אוקונומיאקי- מעין שילוב של חביתה ופנקייק, יוצקים בלילה של ביצים, כרוב ובשר\ דגים או פירות ים             על פלטה לוהטת, כשז מוכן מזלפים מיונז יפני, טריאקי והרבה בצל ירוק, טעים מאוד. 


על ראמן לא נראה לי צריך להרחיב, ולא פגשתי ראמן לא טעים ביפן, אך אציין מקום אחד שחזרנו אליו מהטיול הראשון, Oreryu Shio-ramen Shibuya
בטוקיו,
מקום קטנטן , עם מרקי ראמן מצויינים, מומלץ המרק מיסו חריף עם פרמז׳ן מעל.

עוד מקומות אוכל שפגשנו-

Iyemon Cafe Shinagawa Shop- מצאנו את המקום תוך כדי שיטוט, פנקייק סופלה מצוין, קינוח שכבות של גלידת מאצ׳ה, שעועית, עם ג׳לי מאצ׳ה, פירות ופצפוצי אורז, מצאנו שם גם בירה מאצ׳ה מצוינת

Zundou-ya הראמן מהערב הראשון, פתוח 24 שעות.

 

כל ערב( גם כל בוקר וצהריים) נכנסנו לאחת מחנויות הנוחות, seven eleven/ family mart/ lawson בשביל לדגום דברים חדשים, כך קינחנו בערבים במגוון קינוחים כמו פלאן עם קרם קרמל, פלאן שמעליו עוגת גבינה יפנית ננסית, בבקרים הצטיידנו בכריכי סלט ביצים שנשאבים כמו ענן, כל כך רך וטעים, אוניגירי, כריכי בשר, קפה, שלל ארטיקים ומשקאות שונים, יש כריכים של פירות עם קצפת, שווה להסתובב מידי פעם ולטעום מה חדש בסופרים באותו יום.

רשת matsuya, זול ומשביע, מנות בשר שונות, כמו קארי יפני, תבשילי בשר על אורז וביצה רכה וכו׳ וכו׳.המחירים כמעט לא עוברים את ה1000 ין, שזה פחות מ30 ש״ח, יוקר מחיה מישהו?



 

אחת מהארוחות בנטו ברכבת שינקנסן

 








תה ירוק ו/או מאצ׳ה, מככבים ביפן בכל מקום, לוקח זמן להתרגל לטעם, אך שווה לנסות ולהתנסות בשלל המוצרים המכילים מאצ׳ה, מלחמניות מאצ׳ה, לטירמיסו, מאצ׳ה לאטה בסטארבקס( בסטארבקס בכלל שווה לבדוק את כל המשקאות השונים שיש להם) ארטיקים, בירה מאצ׳ה הייתה להיט, חטיפים ועוד. ככל שמתנסים בעוד מוצרי מאצ׳ה בסוף מתרגלים לטעם השנוי במחלוקת.

חובה לחוות אונסן, בעיקר בחורף, אותם מרחצאות מעיינות חמים טבעיים הפעילים מהרי געש הפזורים בכל יפן. מרגיע ומהנה, נכנסים עירומים לגמרי, הפרדה של נשים וגברים, היינו באחד בעיר סנדאי שם היו גם חדרים עם אבנים חמות עליהם שוכבים ונרגעים ומרחצאות באוויר הפתוח.






‎מלון קפסולות- nine hours
חובה להתנסות, לפחות לילה אחד, הפרדה בין נשים וגברים, כ150 ש״ח ללילה, יש כמה סניפים בטוקיו, היינו בזה שב Hamamatsucho

החדרים הם למעשה קפסולות בגודל מיטה, עם תאורה, שקעי הטענה ומיזוג, קומה נפרדת לשירותים ותאי מקלחות, מקבלים ערכת יוקטה, מברשת שיניים ומגבת. קומה עליונה, צופה למגדל טוקיו, שהיא לאונג׳ שם גברים ונשים יכולים להיפגש לאחר ההפרדה בקומות. השינה הכי טובה שהייתה לנו.
צריך להתרגל לקונספט.













בקיוטו היינו במלון
Solaria Nishitetsu Hotel
מלון טוב ומפנק, צופה לנהר, עם מרחצאות,
וארוחת בוקר, חדרים עם מקלחת הצופה לנוף ירוק

טיילנו בשוק הגדול של העיר, במקדש פושימי אינארי,
הלכנו בין הסמטאות של העיר העתיקה,
משם עשינו גיחה לנארה לאטרקציה של הצבאים המטיילים ברחובות והאטרציה הנוספת של החנות שבה מכינים מוצ׳י, אותו כיסון מבצק אורז ממולא שעועית מתוקה, בו מכינים במקום ומכים בבצק באופן המסורתי, אטרקציה שאוספת סביבה ערימת תיירים כה גדולה שגורמת לקושי אפילו לצלם שם.





ההגעה לאוסקה בערב חשפה לנו את העיר התוססת על שלל דוכניה, נוצצת גם כן משלטי נאון וממיני מזון מוזר ומעניין.
למחרת השכמנו מוקדם להגיע ליוניברסל סטודיו וכאן קצת אפרט לגבי הפארק העצום.
להוריד אולי בקצת את מפלס הפניקה לכאלה שמרגישים חוסר וודאות לפני ההגעה.


 


 



הזמנת כרטיסים דרך קלוק, כרטיס פשוט וסטנדרטי מפני שיש לקנות כרטיס עם כניסה מהירה למתקנים שעולה מאוד יקר.
הורדתי את האפליקציה שבה יש מפה לראות היכן כל אטרקציה, וניתן לראות בה זמני תור בכל מתקן
כל יום משנים משום מה את זמני הפתיחה וסגירה
ואפשר להתעדכן באפליקציה, בגדול הפתיחה נעה בין 8:30 ל9:30 שלרוב גם פותחים חצי שעה לפני השעה שכתובה לכל מיני קומבינטורים השוהים במלון הסמוך או כאלה עם אקספרס פס, הגענו ב8:30, למרות שכיוונו להגיע אף ב8:00,
ואיתנו עוד ערימה גדושה של אנשים, הרכבות לשם מלאות באנשים אבל יעילות ועומדות יפה מאוד בעומס הבלתי ייאמן.

הגענו לשער, דרך האפליקציה סרקנו את הברקוד ונכנסנו,
אפשר להגיע עם אוכל, הצטיידנו באוכל ושתייה מ7/11 , בכניסה מורים לנו לא לאכול כשמטיילים שם ויש פינות ישיבה מיועדות
רק כשמגיעים לפארק ניתן לשמור מקום כניסה דרך האפליקציה לסופר מאריו, הזדרזנו להירשם כי יש מצבים שכבר אין מקום ואי אפשר להיכנס אלא אם יש אקספרס פס, העובדים שם כה נמרצים וקופצניים ועזרו לנו בעניין הרישום, קבענו שעת הגעה
ומיד הנחנו את הציוד בתוך לוקר העולה 100 ין
אכלנו זריז וכיוונו את עצמנו קודם כל למתקנים הפופולריים לפני שיהיו תורים מוגזמים
המתקנים הפופולריים הם

ספיידרמן- לקח 20 דקות, בשיא מגיע מעל שעה המתנה, לא לפספס

פארק היורה- לקח 40 דקות, כשסיימנו כבר עלה ל90 דקות, לא לפספס

מיניונים- לאחר שסיימנו מתקן ראשון, המיניונים הזמן עמד על 90 דקות, חיכינו אחהצ שיירד מפלס העומס וחיכינו 50 דקות

עולם המים- מופע כל שעתיים החל מ10:00, לא לפספס

הגענו בשעה 11:00 לסופר מריו שאליו נרשמנו, הפארק מרשים ונראה כמו להיות במשחק, אבל לדעתי ילדותי מידי, מתאים לילדים קטנים ויש מתקנים שדורשים קניית צמיד איתו מתפעלים את המתקן או משחקים ברחבי הפארק, המתנה למתקן המרכזי שם הראה 90 דקות, נכנסנו כל המשפחה למסלול סינגל שם משלימים כסאות לבודדים על המתקן, נכנסו תוך 40 דקות, חביב אך ילדותי
אפשר לוותר

חשבתי בהתחלה שצריך להירשם גם בנפרד להארי פוטר
אך ההרשמה לסופר מריו כוללת כבר את הכניסה להארי פוטר מבלי לצאת ממתחם סופר מאריו,
יצאנו בטעות אך ניתן להגיע מסביב מכניסה אחרת
והייתה המתנה 30 דקות

החל משעה 4-5 הפארק נרגע מעט והזמנים מתחילים לרדת, ואז ניתן להגיע למתקנים הרצויים בפחות זמן
סה״כ היה מהנה מאוד.

 


 

חלק מהאוכל המזין במסעדה שבפארק היוניברסל

 



 
















 


סנדאי
היינו בעיר סנדאי ששם גר קרוב משפחה יקר בשם רועי, ביקרנו באיזור ימגטה, עלינו ללוע הר געש, מזג האוויר היה 27 מעלות, למטה, כשעלינו הטמפ׳ צנחה ל14 מעלות והיה ק… פ…ו…א


 

ירדנו חזרה למטה למסעדה שבה דגנו את הדגים בעצמנו וקיבלנו אותם תו״ל דקות לארוחה מלאה של סשימי, דג צלוי ודג מטוגן בליווי רטבים ואטריות.

האכלנו גם שחפים בבמבה באיזור מטסויה
ועלינו אלף מדרגות למקדש Rissyakuji באיזור ימאדרה

היינו באונסן בשם המחייב korona world
מרכז של משחקי וידאו, באולינג ואונסן איכותי עם מרחצאות מקורות וחיצוניות, בריכה אחת עם זרם חשמלי לשיחרור השרירים, חדרי רגיעה עם שכיבה כל אבנים חמות ועוד.

          רועי דאג שלא נהיה רעבים כל הזמן, בילינו בדוכן בקניון שמכין אטריות אודון בתוצרת עצמית עם שלל           תוספות, שתי פיצריות מצויינות עם שפים יפניים שהלכו לעשות התמחות באיטליה וחזרו עם כל הסודות הנחוצים לפיצה טובה.

אני ורועי הלכנו לסושייה של 2 כוכבי מישלן, מסעדה של 8 מקומות ישיבה, כ20 ביסים של ניגירי עם דגים ויצורים שונים. אפרט על ביס מצוין של טורו טונה שמיושן שבוע מול טורו טונה שמיושן שבועיים, שניהם נימוחים וטעימים נורא, היו גם קיפודי ים, כבד 


          מסעדה של שיפודי יקיטורי, שם גם טעמנו סשימי של... חזה עוף... כאילו חי... לגמרי.

        טוב נו, זה צרוב מבחוץ...





 מסנדאי חזרנו בחזרה לטוקיו לעוד כמה ימים של בילויים וקניות, מגה דון גיחוטה יכול לספק את הצרכים לכל אלה שרוצים לקנות מזכרות ומתנות לחברים\ משפחה די בזול, עם 12 קומות עמוסות, שם קנינו שלל ממתקים, חליפות יוקטה ואף מזוודה.

יפן זו מדינה שופעת כיף, תרבות ומנטליות שאנו לא מכירים, חלל חיצון בכדור הארץ? כנראה, עושה טעם של עוד לחזור למדינה הקסומה הזו.

 







סורבה יוזו 



פנקייק סופלה עם שעועית אדומה, סה"כ לגיטימי







 שאבו-שאבו, ערימת פלטות של פרוסות בשר לטבילה, זה רק נראה הרבה, זה נשלק בשנייה





גם קריוקי הייתה תחנת חובה 












 

כריכי פירות וקצפת

 


 

אוקונומיאקי

 


אפוגטו מאצ'ה ובירה מאצ'ה, וואוו, אחת היציאות הטובות 




 מגדל טוקיו(אייפל כביכול) המשקיף ממלון הקפסולות












 





























 חטיף קיפודי ים מישהו?














 ארטיק אדממה מישהו?























 

זו המהירות של הרכבת שינקנסן, לפי בדיקה שלי באפליקציה

 



טוסט יוניקורן 

משקה טפיוקה בין הטעימים שיש,נמצא בהארג'וקו, מכינים את הטפיוקה במקום, לא זוכר איך קוראים למקום, אך אפשר להבחין בה לפי הבחורה שמכינה את הטפיוקה בעזרת מכונה בחלון ראווה. 



 

עוד מנשנושים מזדמנים שמצאנו, מיקס חרקים פריכים






צמר גפן יוניקורן, מישהו? 






לאינסטה שלי ולסרטונים מיפן לחצו כאן 

מצרף כאן קישורים לוולוגרים רציניים ביוטיוב עם שלל סרטונים על יפן שניתן ללמוד מהם, לגלול לסרטונים גם ישנים שלהם, יש הרבה מידע.



פאולו, פיליפיני שחי בטוקיו ומציג כבר שנים מסעדות , דוכנים ושלך מקומות לפי אזורים בטוקיו, ולא רק



עוד וולוגרית שמשתפת שלל מידע

וולוגר עם מליוני צפיות, מבלה בסופרמרקטים, מסעדות ומציג שלל מוצרים ואוכל גם לא מעט


שלח רשומה באימייל

תגובות

הוסף רשומת תגובה

רשומות פופולריות