ביקור בטאפאיה

סיפור שהיה כך היה-יום שישי האחרון הלכנו אני ושירי למופע סטנדאפ בראשל"צ.מכיוון שההופעה הייתה בשעה קצת מאוחרת,החלטנו שנלך לפני כן למסעדה.היכן אפשר לסעוד היטב בראשון,זו הייתה דילמה שהיה קשה לענות עליה-בסוהו?מקום גדוש בני נוער,לרוב חסר אנינות, ומקום המשלב בתפריט מכל הבא ליד-סושי לצד שרימפס בחמאה ויין לבן,כנפיים בצ'ילי מתוק לצד פטה כבד?הכבוד שמור למקום הרווחי והמשגשג הזה,אך לא בשבילי.

טיפ קטן לחיפוש מסעדה סבירה עד טובה-בחיפוש באתרי מסעדות,רצוי להסתכל על תמונות המנות של המסעדה,מהן אפשר ללמוד הרבה.אם המנות נראות סבירות עד מהוקצעות זה אומר שיש למסעדה מודעות כלשהי לאיכות הפרזנטציה,למיומנות במטבח.צלחות עמוסות בכל טוב,רטבים שנוזלים לכל עבר בצלחת מעיד בדיוק להיפך.

כך מצאתי את מסעדת טאפאיה,מסעדת טאפסים באיזור המסעדות של בני הנוער הנ"ל כמו הסוהו,נאפיס ועוד.

בלי ציפיה מיותרת,רק עם רצון לאווירה טובה והנאה קלילה מהאוכל,הגענו לטאפאיה.

התיישבנו על הבר,הרגל שסיגלנו לאחר ישיבה על ברים במסעדות טאפאס בטיול שלנו לברצלונה.

לאחר עיון בתפריט וגם בתפריט מיוחד לרגל שנה למסעדה העולה 179 ש"ח ל9 מנות,החלטנו להתמקד בתפריט הרגיל ולבחור מה שהתחשק לנו.בתור התחלה הזמנו פאטאטאס בראבאס שזה למעשה מעין פוטטו צי'פס שמנמנים עם זילוף רוטב עגבניות ואיולי.יחד עם זה הזמנו ברוסקטה עם פלפל קלוי ואנשובי.עוד טיפ לדעת אם המסעדה מודעת לעצמה ויודעת מה היא מגישה זה לשאול על סוג החומר גלם במנה מסוימת.אז שאלתי.שאלתי איזה סוג הוא האנשובי והברמנית\מלצרית החביבה מאוד ידעה להסביר שזהו אנשובי אורטיז,אותו אנשובי ספרדי משובח וטעים מאוד.כשהנהנו שאנו מכירים את האנשובי הנ"ל ונרצה את המנה הזו,המלצרית בעצמה הייתה כה מופתעת שבכלל שואלים אותה על סוג האנשובי וגם מכירים מה זה אורטיז והלכה לספר זאת למנהל מסעדה.הברוסקטה הייתה טעימה מאוד וכך גם הבראבאס שהיה תואם ממש לאותם בראבאס של ברצלונה.

בשביל לא לגמור את הארוחה מאוד מהר,כאשר הגיעו לשולחננו המנות,הזמנו מיד כבר עוד כמה להמשך ואכלנו מספר לא מבוטל של מנות.סשימי סלמון  עם קרם תפוחי עץ מעושנים וביצה רכה התגלה כיציאה טובה מאוד,מסוג המנות שאני מחפש לאכול במסעדות.מנת סינטה על פולנטה מתירס טרי,ציר בקר וכמהין היה גם כן מצוין,עדין ובעל אכויות.

מולים עם צ'ילי ושום הוחלפו באותו יום לרוטב שמנת וגבינה כחולה שגם אותם דגמנו.באמצע הארוחה אף פונקנו על חשבון הבית בסלט שומר מרענן מאוד עם זיתים,שקדים וגבינה כחולה.לקראת שובע כשעוד הרבה מנות מעניינות אותנו בתפריט בחרנו גם בלביבות גבינה קטנטנות הנקראת בומאלוס עליהן זילוף דבש ופפריקה מעושנת ועצרנו כאן להשאיר מקום לקינוחים.

ברור שנבחר לקינוח צ'ורוס שכאן הם היו מאוד אווריריים והתלוו לרוטב שוקולד וריבת חלב.

לקחנו גם קינוח שהיה ספיישל של פחזניות קטנות ממולאות במוס עדין ורוטב טופי עם מלח ים.

קיבלנו בנוסף צלחת פטיפורים עם כמה דוגמיות חמודות וטעימות של מרשמלו טונקה,גלידת מי זהר ומשמש שאהבתי מאוד וכמה מקרונים.

הופתענו לטובה בטאפאיה והגיע הזמן שעוד אנשים יגלו אותה,חוץ מאלו שמסתובבים במתחם ביום שישי ונופלים עליה במקרה.

רואים שיש מישהו במטבח שיודע את העבודה וגם יודע להתחכם אבל עושה זאת בעדינות,בשביל שלא יחזירו לו מנות אוכלי פאטוט למינהם.