פטאיה
בלי פרופורציה- הפרי הכי יפה והכי חסר טעם שיש-בטעם מלפפוןבחזרה ליפן
חזרה ליפן לאחר 7 שנים והפעם עם הילדים, שגם להם חיבה עזה ליפן, בעקבות סדרות אנימה שהם רואים שעם זה נפתח להם התיאבון לאוכל יפני ואף מבינים את השפה וגם מצליחים לקרוא יפנית. כמובן שהצטיידנו מראש בכרטיס שבועי ( jr)לרכבת השינקנסן המהירה וגם כרטיס suica לנסיעות עירוניות שכרטיס הjr לא מכסה. הכרטיסים הנ״ל שימושיים במידה ומתכוונים לעשות נסיעות ארוכות, במידה ולא יש לחשב את הכדאיות שלהן מכיוון שבתקופה הזו מחירי השינקנסן עלו בצורה משמעותית. הצטיידנו מראש גם בכרטיסי כניסה ליוניברסל סטודיו בקיוטו למוזיאון הדיגיטלי teamlab בטוקיו לנהיגת קארטינג בטוקיו ורישום מראש לתצפית בבניין שיבויה סקיי מעבר לכך הגוגל מפות שלי התכסה בשמירה של מקומות מועדפים, בתי קפה ומסעדות לרוב, מקומות מסוימים שיהיו אופציונליים להגעה אך מכיוון שיפן בכלל וטוקיו בפרט גדושים במקומות מצויינים זרמנו בלי לקבוע מסעדות מראש ואף חיפשנו מקומות לסעוד תוך כדי שיטוט. שירי עיצבה לנו חולצה תואמת לאווירת יפן, שהאמת כל תושב שם הביע את התרשמותו לחולצות. כמו בטיול הראשון התמקדנו בטוקיו, קיוטו, אוסקה וסנדאי ששם רועי קרוב משפחה יקר גר שם כבר שנים
תגובות
ובכל זאת כשהוא קר ממש ועם עוד פירות המרקם שלו מוסיף משהו נחמד. הבעיה היחידה היא שהוא יקר מדי ביחס לטעם ואיפהשהוא גם מאכזב לעומת המראה.
יופי של בלוג.
עינת