סיציליה-יומן מסע
חזרתי מסיציליה,לא, התמונה הנ"ל זו לא סיציליה,סתם אי שצילמתי מהמרומים ונראה יפה,סוף סוף שמחתי לראות קצת יבשה.
איטלקית זו שפה שנהדר להקשיב לה,ביחד עם החיבור החזק שלי לפיצה ופסטה,סיציליה נבחרה ליעד של הטיול הבא לקיץ זה,עיר שהיא אי שגודלה עולה על מדינת ישראל.
הצד המזרחי של סיציליה נבחר כיעד מועדף,עם נופי הרים,עיירות על רכסים גבוהים צמודים לים התיכון.
קטניה,זו העיר הגדולה באיזור ובה שדה התעופה שבו נוחתים בכדי להגיע למזרח סיציליה.
טאורמינה היא העיירה שנבחרה כדי לנפוש סביבה,עיירה ציורית על הר גבוה,כ-40 ק״מ מקטניה,
הלינה הייתה בצמוד אליה באיזור שנקרא ג׳ורדיני נקסוס,עם רצועת חוף ארוכה,ים שליו והמון מסעדות לאורך החוף.
המלון nike hotel,לא מבטאים נייק אלא ניקה
הנוף מג'ורדיני נקסוס הצופה לטאורמינה
באיזור זה מככב הר געש ענק העונה לשם,אתנה,הר געש פעיל בגובה 3.5 ק״מ שבמשך כל הטיול,רעש וגעש,השמיע פיצוצים למרחוק וניתן היה לראות על גגות וצידי שבילים את החצץ הגעשי שפיזר על האי במשך כל החודשים האחרונים.
הר הגעש מכוסה רוב הזמן שלג שזה די אבסורד ובדרך חזרה הבייתה אף ראינו מהמטוס את הלבה שמתפרצת ממנו,לאחר כמה שעות עיכבו טיסות בגלל ההתפרצות החזקה הזו,איזה מזל.
הר הגעש אתנה
חצץ הבזלת על הגגות
את הסיור בכל איזורינו בחרנו לעשות על אופנוע,מאוד יעיל ונוח,איתו עלינו את טאורמינה והשקפנו למעלה אל הים התיכון ואל רצועת קו החוף,ירדנו לאורך החוף ליטואני,חוף ארוך שגם אותו מאכלסים שלל מסעדות וחנויות.
באשר לאוכל,אין מה לדאוג כאן,הכל טעים.כאחד שעושה שיעורי בית,היכן לבלות ומה לאכול,בדקתי כמה אופציות טובות,בלי מסעדות מפונפנות אלא את האותנטיות והפשוטות,בשביל לא ליפול למלכודות תיירים עם אוכל ירוד,אך מסתבר שכל מסעדה פוגעת כאן בול.
היינו רעבים אחרי הטיסה ומיד כשעשינו צ'ק אין במלון,קפצנו למסעדה הראשונה שראינו,שהייתה מרחק פסיעה מהמלון,מסעדה שוממת במיקום מרוחק אך עם נוף שצופה לכל הטוב שיש למקום להציע.
אני ,שנזהר מלהזמין דברים מלהיבים שרשומים בתפריט במסעדות פשוטות לבל אפול בפח,הזמנתי פיצה די מורכבת עם בשר,ביצה,זיתים,ארטישוקים,פטריות,מעט גבינה ורוטב עגבניות.וואווו,פשוט פיצה וואווו,טעימה ביותר,אפויה בטאבון כמו כל המסעדות כאן שמחזיקות טאבון,תוספות מצויינות ויחד עם סלט עגבניות פשוט שהגיע עם רצועות בצל סגול וזיתים שלא דואגים כאן להוריד להם חרצנים(גם לא בפיצה),קיבלתי את התחושה שלגבי האוכל,אני רגוע,אין מה לחפש יותר מידי.
לפתע גיליתי את מה שחיפשתי ושמעתי עליו...
ההודים כאן חזקים במכירת רחוב של משקפי שמש ושאר אביזרים
לעיירה הגענו בתחילה עם אוטובוס שעובר מקוי החוף עד לטאורמינה,אך הכניסה למרכז טאורמינה אסורה לתחבורה ציבורית,כך שעם אופנוע עשינו לעצמנו חיים קלים ויכולנו להסתובב איתו בכל הסמטאות.
מסתבר שטאורמינה היא סוג של שילוב בין ראש פינה לזכרון יעקב,היא עיירה עתיקה שרובה מלאה חנויות מזכרות,מסעדות,מלונות,עתיקות כגון אמפיתיאטרון יווני ומתישהו די מהר אפשר למצות בה את הביקור,לא לפני שנבקר בפסטיצ'ריה,כלומר קונדיטוריה אחת מהמומלצות שרשמתי לי.
Laboratorio Pasticceria Roberto ,זו שמה של הקונדי',עם בן אדם חביב בשם רוברטו שאמון על הקינוחים ולכאן באנו לטעום קאנולי כהלכתו.את הקאנולי ממלא רוברטו על המקום ועוטף בקצוות באגוזים קצוצים ומפדר באבקת סוכר.
המילוי,קרם מסקרפונה,עשיר אך לא כבד וכה טעים שלאחר שיצאנו שירי אמרה לי תוך כדי בליסת הקאנולי שאני אלך לקנות לעצמי אחד.תוך דקה חזרתי לחנות ורוברטו שכנראה רגיל לתגובות והמחמאות ליצירותיו שאל אותי למה לקח לי הרבה זמן.בחנות גם יצירות מרציפן בצורת פירות כמו סברס ולימון,מאפים ועוגיות שונות,לקחתי בנוסף לקאנולי גם עוגיות ממולאות מרציפן בטעמי לימון ואפרסק,שהיו גם כן טעימות,לחובבי הז'אנר.
ירדנו מטאורמינה והמשכנו לליטואני,רצועת החוף הצפונית יותר,מצאנו גם כאן קאנולי,עשיר וכבד הרבה יותר מקודמו אך עדיין טעים.
word lens-אפליקציה טובה שהורדתי לצורך הטיול,מתרגמת לאנגלית את כל שאר השפות ישירות לטלפון תוך כדי צילום הכיתוב,כך ניתן לתרגם שלטים ותפריטים.
קפיצה למיים עשתה אותנו רעבים ולכן בלי מאמץ,רק לבחור לאיזה פיצריה להיכנס,כי כאן כל מסעדה מתהדרת בשם הנוסף-פיצריה,לא הפיצריות כמו בארץ,לחטוף משולש וללכת.אז בחרנו את הפיצריה שנראתה לנו חביבה והזמנו פיצה סיציליאנית,שבה אנשובי וצלפים,תוספות מלוחות שנוגעות בכל פינה בפיצה בכמויות קטנות ולא באגרסיביות.
בירה מסינה,היא הבירה המקומית,היא מצויינת והיא שטפה לנו את הקיבה במשך כל הטיול הזה.
מזמן לא אכלנו,שלפתי מסעדה מהרשימה שלי,Garden da Nino,שם סעדנו לעת ערב.
הזמנו גם דג חרב שהוא הדג הנפוץ כאן,טעם ומרקם בשרני מאוד,ממש מרגיש את הכריש על קצה הלשון.
פסטה נהדרת שאכלנו הכילה סרדינים,צימוקים,עלי שומר,עגבניות ופירורי לחם מעל,פסטה שבשבילה אנחנו כאן בסיציליה לחוות אותה.
כעבור יום,ארוחת צהריים-סלט עגבניות עם אורגנו יבש ומוצרלה,עם שמן זית טוב.
ריזוטו עם רדיקיו,חסה מרירה שהשתלבה היטב בריזוטו והיה אל דנטה ככתוב בתורה.
פסטה קרבונרה,עטופה בשמנת,פרוסות בשר צלויות קלות,פלפל שחור וביצה שמעורבבת ברוטב,פסטה בדיוק כמו ששירי אוהבת.
קרפצ'ו בקר ארוז באריזה כבר עם פרמז'ן ועלים,רק לתבל ולהגיש.
אספרגוס עטוף פרושוטו.
הדגים שבסופר
מסורת אצלי לקנות באיטליה או ספרד שמן זית שכל כך זול כאן,היקרים שבינהם 5 יורו,הנה מצאתי גם ב-1.39 יורו.
ומה עם ארוחת צהריים?מסעדת da angelina,מסעדה ותיקה בה אכלנו פיצה עם חצילים וריקוטה מעושנת,פסטה פירות ים,שרימפס על הגריל,הכל טעים,תענוג.לקינוח טירמיסו וקסטה סיציליאנית שהייתה אובר מתוקה אך לא הצליחה להרוס את הטעם הטוב של הארוחה.
היום האחרון לטיול,הטיסה ב-1:35 בלילה.לקחנו את הפקלאות ונסענו לקטניה לבלות בה את היום עד לטיסה.ירדנו בשדה תעופה,שכרנו אופנוע,נתנו את המזוודות לחברת השכרה שתשמור לנו אליהם ונסענו העירה.
קטניה היא לגמרי שונה מהיכן שבילינו את כל הטיול,היא רועשת וסואנת,עמוסה בביניינים ומזכירה במעט את נאפולי.
כך נוסעים להם משפחה בקטניה,כולם על אופנוע אחד,בלי קסדות,בלי פחד,איזה חמודים.
בצלים מעושנים
חלזונות נמכרים כאן טריים וחיים לפי משקל,עם זילוף מיץ לימון,פשוט תענוג,סתם,לא טעמתי.
צדפות קטנטנות שנראות כמו אבנים
הדג חרב במלוא תפארתו
קערת המשקל לדגים-נקייה כמו המשקל עצמו
תכירו-קיפודי ים
פתחנו בלחמניות קטנות וזיתים .בין הלחמניות הייתה מעין לזניה קטנה של ביס,עם 3 שכבות בצק ובינהם רוטב ובשר,ביס קטן וממש טעים.
ראושנה אחת שהזמנו הייתה דג חרב כבוש עם פירות ורדיקיו,אותה חסה מרירה שנפוצה כאן,היה נחמד.
א"כ פסטה של אנשובי שהייתה קצת אגרסיבית בטעם.
בעיקריות כבר הבנתי את קונספט המסעדה,סופר קלסית,סופר עתיקה,עם מורכבות סיציליאנית כלשהי שפחות דיברה אליי מאשר המנות במסעדות בתחילת הטיול.
מנת דג חרב עם קרסט פיסטוקים ופירורי לחם על פירה גושי מאוד וכך גם מנת אנטריקוט סביר על פירה דומה.
רמת מסעדה שמשדרת כזו יוקרה עם מלצרים מפונפנים שעל צווארם פפיון ותפריט כביכול יצירתי צריך לפחות לתת רמת ביצוע טובה יותר ממה שקיבלנו כאן,כשאני רואה את אני חושב לעצמי-איזה תותחים אנחנו בארץ,עושים אוכל מצוין.
קטע מצחיק שקרה במסעדה,במקום שימוש בפעמון במטבח להוצאת מנות,השף מחא כפיים קרא כך למלצרים,די משעשע.
נסענו לשדה התעופה,מלאים חוויות ומלאים עוד 18 קילו נוספים במזוודות.
בטיסה כאמור,ראינו את הלבה מתפרצת מהר הגעש,מה שהמצלמה לא תפסה טוב בצילום בגלל שגם היה חשוך.
חזרנו הבייתה בעודנו מדקלמים מילים באיטלקית-גרצי,פרגו,בונז'ורנו.
ירדנו מטאורמינה והמשכנו לליטואני,רצועת החוף הצפונית יותר,מצאנו גם כאן קאנולי,עשיר וכבד הרבה יותר מקודמו אך עדיין טעים.
בירה מסינה,היא הבירה המקומית,היא מצויינת והיא שטפה לנו את הקיבה במשך כל הטיול הזה.
מזמן לא אכלנו,שלפתי מסעדה מהרשימה שלי,Garden da Nino,שם סעדנו לעת ערב.
הים כאן מלא בקיפודי ים,לכן קיפודי הים מככבים בתפריטי המסעדות.עוד לא יצא לי לאכול קיפוד ים,אז ניסינו אותו על ברוסקטה,כמו שהוא.טעמו חזק וימי עם מרקם איך להגיד בעדינות,נזלתי,טעם שצריך להתרגל אליו.
הזמנו גם דג חרב שהוא הדג הנפוץ כאן,טעם ומרקם בשרני מאוד,ממש מרגיש את הכריש על קצה הלשון.
פסטה נהדרת שאכלנו הכילה סרדינים,צימוקים,עלי שומר,עגבניות ופירורי לחם מעל,פסטה שבשבילה אנחנו כאן בסיציליה לחוות אותה.
כעבור יום,ארוחת צהריים-סלט עגבניות עם אורגנו יבש ומוצרלה,עם שמן זית טוב.
חלק נכבד בטיולים בחו"ל אנחנו מקדישים לסיבובי קניות במרקטים,שם אפשר למצוא אוצרות.
כאן למשל בסופר מרקט גדול גיליתי מבחר גבינות עצום,מוצרלה במבחר גדלים וצורות,ריקוטה מעושנת,גבינה משובצת פיסטוקים,נקניקים ונתחי בשר מעושנים בשלל טעמים.הכל מסודר יפה,בכמויות לא חזיריות שמספיקות ליום-יומיים,הרגל שבארץ קשה לנו לתפוס,במקום לקנות קצת וטרי יותר,אנו רגילים לאגור אוכל במקרר לשבוע עד שבועיים,שלא לדבר על המקפיא.
לארוחת בוקר,קנינו לנו באגט,מוצרלה ואבטיח קטן לקינוח.
האבטיח העלה נוסטלגיה של גרעיניו השחורים,היום הילדים רואים גרעין שחור באבטיח ושואלים מה זה.
עוד קצת ים לא יזיק
כך נוסעים להם משפחה בקטניה,כולם על אופנוע אחד,בלי קסדות,בלי פחד,איזה חמודים.
היעד הראשון היה להגיע לשוק שבעיר,שוק ירקות,גבינות וכו' ושוק דגים גדול עם שלל אוצרות ים.
כאן הרסק עגבניות נמכר במשקל
בצלים מעושנים
לאחר סיור בשוק טעמנו את הפיצה של קטניה,היא הייתה יותר פוקצ'ה עם תוספות אך עדיין טעימה,גדולה ובמחיר זול ביותר.גם אייס קפה(גרניטה)טעמנו שמעל שמו לנו קצפת עשירה שלא דומה לקצפת שבארץ,רק שטועמים את זו מבינים את ההבדל.הקפה כאן עולה בין חצי יורו ל2.5 יורו וגם ממנו דגמנו,ואם זה לא מספיק אז רגע לפני שאנו חוזרים לשדה תעופה חיפשנו עוד מסעדה אחרונה בהחלט.מתוך רשימותיי הגענו למסעדה אחת שאמורה הייתה להיפתח רק ב-8,ז"א עוד שעה וחצי ,בגלל שלא הייתה לנו סבלנות חיפשנו אחת אחרת שגם כן הייתה סגורה ואז הבנו שכאן זה לא כמו בג'ורדיני נקסוס,כאן כמו בארץ יש שעות ספציפיות לפתיחת המסעדה.הגענו במקרה למסעדה על אחד הרחובות שבו הסתובבנו,היא הייתה נראית נחמדה והיינו צריכים להמתין כחצי שעה לפתיחתה.עשינו סיבוב,צפינו במשחק מונדיאל בטלויזיות הפזורות בכל המסעדות וחזרנו למסעדה.
חיברנו את המטען של האייפון לחשמל שיוכל לשמש אותנו לשאר הזמן שנותר והתחלנו לעיין בתפריט.
התפריט היה נשמע יצירתי ברובו,עם מרכיבים שונים ולא ברורים ומוכרים כל כך,עיון מעמיק פתאום גילה לנו שבתפריט מככב חומר גלם לא שגרתי,שכנראה שגרתי לסיציליאנים-חמור...
קרפצ'ו חמור בראשונות,צלעות ופילה חמור לעיקריות,היה תענוג...סתם,לא טעמתי.
מסתבר שהאוכל כאן הוא אוכל מסורתי וקצת מוזר.
א"כ פסטה של אנשובי שהייתה קצת אגרסיבית בטעם.
מנת דג חרב עם קרסט פיסטוקים ופירורי לחם על פירה גושי מאוד וכך גם מנת אנטריקוט סביר על פירה דומה.
רמת מסעדה שמשדרת כזו יוקרה עם מלצרים מפונפנים שעל צווארם פפיון ותפריט כביכול יצירתי צריך לפחות לתת רמת ביצוע טובה יותר ממה שקיבלנו כאן,כשאני רואה את אני חושב לעצמי-איזה תותחים אנחנו בארץ,עושים אוכל מצוין.
קטע מצחיק שקרה במסעדה,במקום שימוש בפעמון במטבח להוצאת מנות,השף מחא כפיים קרא כך למלצרים,די משעשע.
בטיסה כאמור,ראינו את הלבה מתפרצת מהר הגעש,מה שהמצלמה לא תפסה טוב בצילום בגלל שגם היה חשוך.
חזרנו הבייתה בעודנו מדקלמים מילים באיטלקית-גרצי,פרגו,בונז'ורנו.
תגובות