מלח זה מלח

אם אני אתן לאבא שלי מלח שחור או מלח מוזהב,הוא יגיד לי שלא מפסיקים להמציא שטויות ולמה צריך את זה-מלח זה מלח,הוא מלוח,נותן טעם וזהו,כמו שהוא לא מבין איך אפשר לשלם על ארוחה במסעדה טובה כ-500 שקלים,אוכל,זה אוכל.

אבל כמו בכל דבר,אם יורדים לעומק הפרטים,מגלים עולם ומלואו.כל מלח עם המינרלים הייחודיים לו
מלח ים אטלנטי,שנאסף בשיטות מסורתיות,הוא כמו לאכול פיצוחים,נותן טאץ' קראנצ'י ומשלים טעמים במנות באלגנטיות,
מלח שחור נותן רושם להשלמת מנות,כך גם המלח הורוד שמגיע היישר מהרי ההימלאיה ומלח כחול איראני,ישנו גם את מלח מלדון עדין מאוד במרקמו והרשימה לא נגמרת.

לאחרונה נחשפתי לסדרת מלחים תוצרת כחול לבן של "424" מים המלח עשירים במינרלים,סדרת מלחים מרשימה בגודלה,26 במספר,שפשוט נשנשתי
להנאתי.היו שם מלח בניחוח מרלו ומראה סגלגל,מלח עם זעתר,מלח עם תרד,מלח עם צ'ילי וקליפות תפוז שאהבתי מאוד,מלח מצופה זהב,עם שום,עם שום שמיר,עם טעמים מעושנים,עם אצות ויש עוד כמה ברשימה.
אלה מלחי סיומת,לתת את הנגיעה הסופית על סטייק,סלט חתוך גס,על גבינות,מלחים שאמורים להרגיש אותם בזמן אכילה
ולתת את הטעם וגם את הפריכות.
מלח,לא משנה איזה, הוא בסוף לא בריא בכמויות גדולות והמזון המודרני מלא ממנו,אז בסדרת המלחים ישנם גם
 מלחים דלי נתרן ,70 אחוז פחות נתרן מהרגיל,כך שהמלח הוא כבר לא רק מלח.