ביקור במשתלת וולך

אי שם בין הרים וגבעות,גאיות ועמקים,מסתתרת לה פנינה מיוחדת שכבר כמה שנים אני מחכה להגיע לשם,למשתלת וולך.
משתלת וולך היא לא סתם משתלה,זהו מקום החולש על 8 דונם ובו מגדלים 400 זני עצי פרי אקזוטיים מכל העולם ולפי מה שאומר משה וולך,מקים המקום,זהו האוסף הגדול בעולם לעצי פרי אקזוטיים.

שבוע שעבר,רגע לפני שהגענו אני ושירי לאיזור הכנרת לחגוג את יום נישואינו העשירי בצימר,הגענו קודם כל למשתלה.
בתיאום מראש קבעתי את הגעתנו ושם קיבל אותנו משה במטבח השדה הצנוע ושם היו פרוסים כבר כמה פירות שונים ומשונים על השולחן.מרגע זה התחילה החוויה המטורפת של הטעימות.

לפרי המטורף הזה קוראים מונסטרה,קליפתו מיוחדת ומורכבת מקשקשים בצורת משושים שמתפרקים אחד אחד ואז מתגלה הפרי שנמצא כמו על קלח של תירס.לפרי טעם מיוחד,אם להשוותו למשהו מוכר אז אולי קצת מזכיר אנונה בשילוב מנגו,בערך.פרי מצוין,הכי טעים שטעמתי שם.

כל כך הרבה פירות וכל כך הרבה שמות מסובכים שאני לא זוכר איך קוראים לפרי הזה,שהזכיר בטעמו צימוקים.

הפרי המכושף,שכתבתי עליו כאן בבלוג בעבר והתנסתי בו בצורת כדורים של מיצוי הפרי,גם אותו מגדל משה ולאכול אותו טרי יותר טעים מאשר הכדור בטעם של כלום.הפרי כה מיוחד,כל דבר מה חמוץ או מר שנכניס לפה לאחר אכילת הפרי יהפוך לנו למתוק,לימון נהיה לימונדה,עגבניה לסוכריה,יין או בירה מתוקים גם כן,חוויה מטורפת.

טעמנו גם פפאיה כתומה ומתוקה ביותר

העלים האלו הם של עץ קינמון ועץ פלפל אנגלי.הכנו תה מחליטת העלים האלו,תה ארומטי,נעים ביותר

במקום אין ספור סוגים של בננות,אחת מהן היא הבננה הדרדסית הזו.

משה מייצר גם ריבות,גלידות וליקרים מהפירות שברשותו,אך מעבר לזה תפסה עיני את החמון הנ"ל שעומד לו לייבוש,ישר שלפתי סכין ולקחתי לי טעימה מהבשר,אותו הנחתי על לחם כוסמין שגם כן הכינו במקום.

האווזים והטווסים במקום אוכלים טוב,

"סטינקי טופו",טופו מסריח,זהו מוצר שכל כך אוהבים בסין ומשה מייצר גם את ה"דבר" הזה.

משה סיפר על דרך הכנתו ושאל אם ארצה לטעום.אני בתור אחד שאוהב לנסות דברים,הנהנתי בחיוב,למרות המראה הלא מלבב של ה"דבר" הזה.מריחה עדינה מהטופו הקרמי על לחם,נתן לי את אחד הביסים המסריחים שטעמתי.

הטופו מזכיר את הגבינות המיושנות,הוא קרמי,עשיר,אך אגרסיבי באופן קיצוני,קשה ביותר.

טעמנו ריבות מפרי האפל ווד ופרי הקטמבילה,טובים ומיוחדים בטעמם.

רוב הפירות הם עגולים,קטנים,חמצמצים מתוקים עד שלאחר הרבה טעימות ,קשה לזכור איזה טעם יש לכל פרי,איך הוא נראה ואיך הוא נקרא.כל פרי מקבל הוראות אכילה מפי משה,אחד למצוץ את הגרעין,אחר לנשוך את הגרעין ולאכול את כל הפרי...

ג'בוטיקבה

אנונה

ביגניי,או בשם הכינוי שלו עץ פרי הסוכריות

הביגניי,לפני הבשלתו

קרמבולה מתוקה

עוזרר

הרשימה של הפירות לא נגמרת-טעמתי גם אסרולה,גווארנה,פירות שמככבים עכשיו במיצי פירות מסחריים,גוג'י ברי,סירואלה,חבוש תימני,חבוש טורקי,יוזו,ברגמוט מנו מפיקים את הארל גריי,המון סוגי פלפלים חריפים,פירות שעדיין לא הבשילו וכל כך רציתי לטעום,שעועית הגלידה שמכילה בתוכה ציפה כמו צמר גפן מתוק,פרי עץ השוקולד,פרי ריבת האוכמניות נראה כאילו מכיל בתוכו ממש ריבת אוכמניות,ארגן ממנו מפיקים שמן,שיח של הל,כמה סוגי גויאבות ננסיות,דובדבנים מכמה סוגים והרשימה עוד ארוכה.

קיבלתי ממשה במתנה שתילים של פרי דובדבן היהודים וצמח שנקרא מורנינג גלורי,סוג של עשב תאילנדי בשרני שעובר הקפצה זריזה על ווק,את שניהם אני מתכנן לטפח ולגדל היטב.

אפשר להיכנס לאתר המשתלה,שם מוצגים רוב הפירות שגדלים שם,רשימה מרשימה ביותר.

ניתן לקבוע סיורים מראש.המקום נמצא בעין שמר,קרוב לפרדס חנה,

ותגידו שמאיר שלח אתכם.