ביקור בפופינה
השבוע סעדנו במסעדת "פופינה" החדשה,לכבוד יום ההולדת של שירי שיצא בתאריך יפהפה 13.3.2013.
המסעדה ממוקמת בנווה צדק,על רחוב אחד העם,המטבח הוא מטבח פתוח אל מול הקהל והתפריט שנבנה בעל קונספט שונה וייחודי מהרגיל.התפריט כתוב לא כראשונות ועיקריות,אלא לפי שיטות בישול-אידוי,צלייה,כבישה,אפייה ובישול איטי.
גוון המנות נע לאיזור המטבח הצרפתי ולכיוון של אמירת שף אישית.
רעיון התפריט מתבטא גם בקינוחים וגם בקוקטיילים.
כך למשל דגמנו בפתיחה קוקטייל המבוסס על סלק בבישול איטי עם ג'ינג'ר,כוסברה,טקילה ותפוז.קוקטטיל טעים ומעניין שבנוסף, על שפת הכוס הוצמדו גרגירי מלח גס מעושן שנתנו בעיטה חזקה לקוקטייל.
התחלנו עם בשר סרטנים שאנו כה אוהבים,אך במקום לבשל או לאפות את בשרם,הבשר מגיע נא בכבישה של מי ים שמתחבאים בתוך צדפות אוייסטר ומולים.יחד עם תותים קצוצים,עירית וטוסטונים,הייתה חגיגה נעימה ושירי הכריזה שהמנה גאונית.זו מנה במיוחד בשבילנו,אך לדעתי להרבה אנשים יהיה קשה פסיכולוגית לאכול בשר סרטנים חי,למרות אהבתם לסרטנים.
ספרינג רול של אווז-אני מת על אווז,אז מה,לא נזמין? מעין אינטרפטציה לברווז ותפוזים הקלסי.מילוי של אווז ודלעת,על רוטב עדין של תפוזים,ציר ואגוזים קצוצים.המנה לקוחה ממחלקת האידוי והייתה ארומטית,עם רוטב סמיך במידה שהחמיא לספרינג רול.
פיצת פירות ים-בצק שחור שנצבע מדיו דיונונים,גבינת עיזים,שרימפס וסקאלופ.
הפיצה בגודל של מנה ראשונה,שמרה על אותו קו של שאר המנות-מעודנת,בלי אגרסיביות טעמים,עם פירות ים טובים וטימין שהוסיף ניחוח עשבוני לפיצה.
בהמשך,קיבלנו שתי דגימות חמודות של פחזניות כבד אווז קרמי ועשיר,על ריבת סלק לא מתוקה מידי,חסות ופרמז'ן.
עדינות כבר הזכרתי כאן?
המנה הבאה הייתה כבד אווז על רביולי דלעת וקציפת כמהין.המנה הזו מאוד אלגנטית,רביולי מבצק מצוין עם מילוי דלעת מתקתקה,נתח כבד אווז משובח וקציפה עדינה שלא מזכירה את טעם הכמהין האגרסיבי שבדרך נוהגים לשפוך על מנות בהרבה מסעדות,כאילו היה מיים.מנת דוז פווה.פווה גרא.
בתור מנה עיקרית חלקנו ביף וולינגטון,מנה קלסית של בצק עלים העוטף בשר ושאר ירקות.כאן היה מילוי של טלה טוב ורוטב עשיר,מנה משביעה ביותר,אך אולי קלסית מידי מול שאר המנות ובשביל החיך הישראלי של 2013,שכבר יודע ומבין אוכל ונפטר כבר מטעמי הפילה ברוטב שמנת והצירים הכבדים.
בקינוחים,חידש השף את הקינוח של איים צפים,חלבוני ביצה מתקתקים מאודים,על קונסומה תותים עם "קוויאר" קסיס,טפיוקה וסורבה.מרענן וקליל ביותר.
גם כן טעמנו טארט מפורק של לימון כבוש,וריאציה לפאי לימון,הקרם לימוני ולא מוזר כמו שחושבים עליו בתור לימון כבוש,יושב על ג'לי בזיל נעים ולא צמיגי,עם עוגיית סבלה מעט מלוחה ומרנג שרוף בצידי העוגיות.מרימים הכל ביחד לפה ונהנים מביס טעים במיוחד.
קיבלנו גם כן קינוח של עוגה מאודה של מסקרפונה,עם תותים וקצף פירות יער.הקינוח מגיע בכלי חם ורחש של עוגה מבעבעת נשמע מתוכה.ברגע שטועמים מבינים שאותו רחש מגיע מסוכריות קופצות שהחלו לגעוש בתוך הקינוח.
במסעדה אפשר להתמקם בכמה מקומות ישיבה-ישנם שולחנות רגילים,יש ספות נוחות צמודות לקיר,ישנה גם חצר עם מקומות ישיבה שלא יצא לי לראות ויש את כסאות הבר שרצוי לדעתי לשבת על הבר המתצפת על הנעשה במטבח הפתוח.
אנחנו נהננו מארוחה שהייתה סך הכל קלילה אך משביעה,עם מנות מעודנות שיד בוטחת מוציאה אותם ודואגת לכל פרט.מה שנשאר זה לאחל בהצלחה למקום החדש.
המסעדה ממוקמת בנווה צדק,על רחוב אחד העם,המטבח הוא מטבח פתוח אל מול הקהל והתפריט שנבנה בעל קונספט שונה וייחודי מהרגיל.התפריט כתוב לא כראשונות ועיקריות,אלא לפי שיטות בישול-אידוי,צלייה,כבישה,אפייה ובישול איטי.
גוון המנות נע לאיזור המטבח הצרפתי ולכיוון של אמירת שף אישית.
רעיון התפריט מתבטא גם בקינוחים וגם בקוקטיילים.
כך למשל דגמנו בפתיחה קוקטייל המבוסס על סלק בבישול איטי עם ג'ינג'ר,כוסברה,טקילה ותפוז.קוקטטיל טעים ומעניין שבנוסף, על שפת הכוס הוצמדו גרגירי מלח גס מעושן שנתנו בעיטה חזקה לקוקטייל.
התחלנו עם בשר סרטנים שאנו כה אוהבים,אך במקום לבשל או לאפות את בשרם,הבשר מגיע נא בכבישה של מי ים שמתחבאים בתוך צדפות אוייסטר ומולים.יחד עם תותים קצוצים,עירית וטוסטונים,הייתה חגיגה נעימה ושירי הכריזה שהמנה גאונית.זו מנה במיוחד בשבילנו,אך לדעתי להרבה אנשים יהיה קשה פסיכולוגית לאכול בשר סרטנים חי,למרות אהבתם לסרטנים.
פיצת פירות ים-בצק שחור שנצבע מדיו דיונונים,גבינת עיזים,שרימפס וסקאלופ.
הפיצה בגודל של מנה ראשונה,שמרה על אותו קו של שאר המנות-מעודנת,בלי אגרסיביות טעמים,עם פירות ים טובים וטימין שהוסיף ניחוח עשבוני לפיצה.
בהמשך,קיבלנו שתי דגימות חמודות של פחזניות כבד אווז קרמי ועשיר,על ריבת סלק לא מתוקה מידי,חסות ופרמז'ן.
עדינות כבר הזכרתי כאן?
המנה הבאה הייתה כבד אווז על רביולי דלעת וקציפת כמהין.המנה הזו מאוד אלגנטית,רביולי מבצק מצוין עם מילוי דלעת מתקתקה,נתח כבד אווז משובח וקציפה עדינה שלא מזכירה את טעם הכמהין האגרסיבי שבדרך נוהגים לשפוך על מנות בהרבה מסעדות,כאילו היה מיים.מנת דוז פווה.פווה גרא.
בתור מנה עיקרית חלקנו ביף וולינגטון,מנה קלסית של בצק עלים העוטף בשר ושאר ירקות.כאן היה מילוי של טלה טוב ורוטב עשיר,מנה משביעה ביותר,אך אולי קלסית מידי מול שאר המנות ובשביל החיך הישראלי של 2013,שכבר יודע ומבין אוכל ונפטר כבר מטעמי הפילה ברוטב שמנת והצירים הכבדים.
גם כן טעמנו טארט מפורק של לימון כבוש,וריאציה לפאי לימון,הקרם לימוני ולא מוזר כמו שחושבים עליו בתור לימון כבוש,יושב על ג'לי בזיל נעים ולא צמיגי,עם עוגיית סבלה מעט מלוחה ומרנג שרוף בצידי העוגיות.מרימים הכל ביחד לפה ונהנים מביס טעים במיוחד.
קיבלנו גם כן קינוח של עוגה מאודה של מסקרפונה,עם תותים וקצף פירות יער.הקינוח מגיע בכלי חם ורחש של עוגה מבעבעת נשמע מתוכה.ברגע שטועמים מבינים שאותו רחש מגיע מסוכריות קופצות שהחלו לגעוש בתוך הקינוח.
במסעדה אפשר להתמקם בכמה מקומות ישיבה-ישנם שולחנות רגילים,יש ספות נוחות צמודות לקיר,ישנה גם חצר עם מקומות ישיבה שלא יצא לי לראות ויש את כסאות הבר שרצוי לדעתי לשבת על הבר המתצפת על הנעשה במטבח הפתוח.
אנחנו נהננו מארוחה שהייתה סך הכל קלילה אך משביעה,עם מנות מעודנות שיד בוטחת מוציאה אותם ודואגת לכל פרט.מה שנשאר זה לאחל בהצלחה למקום החדש.
תגובות