ביקור במיזללה
זוהי המזללה,יש שיפוד בבאגט ובפיתה,מבחר סלטים ומבצע שתה כפי יכולתך.
אדוני קצת שיחרר את הרסן האומנותי, מולקולרי והמתוחכם שמאפיין את כתית ובמיזללה הוא מיישר קו עם שאר מסעדות ארצנו, מסעדות השף הגדולות שרצות על אותו שטאנץ ים תיכוני עם נגיעות מכל העולם.
הארוחה במיזללה הייתה ארוחת זכרונות, כי הדבר הראשון שפתאום שמתי לב שהאוכל הזה מוכר מאיפשהוא...
מכתית בתחילת דרכה. יצא לי לאכול בכתית עוד בימי כפר רות ונצר סירני וזהו האוכל של מאיר אדוני לפני המפץ התל אביבי, מפנק, מורכב פחות ובעיקר טעים.הכי זכור לי הוא מרק הביסק הגדול והמשביע למנה ראשונה שאכלתי אי שם בכתית הישנה.מעבר לכל השילובי טעמים המאתגרים,טכניקות ושיטות חדשניות סטייל הדברים שאני גם מדגים כאן בבלוג,זה בסוף מה שכולנו רוצים לאכול,אוכל טעים ומפנק ולא מנה שמכינים אותה על כף בשיא הדקדקנות.
זה מה שמקבלים במיזללה,תפריט די גדול עם הרבה מנות מעניינות שמתומחרות בזול ואפילו זול מאוד,אווירה טובה ושף אחד מלא תשוקה שמלהטט על הפס.
לפתיחה הזמנו את הקובנה שזהו תכלס לא קובנה,אלא מאפה יותר טעים מהקובנה,מעין בריוש במעטה שחום,רך בפנים ומלא חמאה,כמו שצריך.
הזמנו גם את הטרטר הפלסטינאי,מנה שכולם שמעו עליה וכולם ממליצים ובצדק,טרטר בשר דק,עם קרם חציל,יוגורט,הרבה ירק וירקות.
ישנה בתפריט מנה של מוזלי,שסביר להניח הרבה מדלגים עליה לטובת דברים אחרים.אותי דווקא המוזלי עניין ולא התחרטתי.במוזלי יש יוגרט כבשים,שלל פירות וירקות חתוכים,הרבה ירק וגרנולה מעל,מאוד מרענן וטוב,לשירי המוזלי העלה זכרונות ילדות מבית אמא.
חוץ מזה גם טעמנו סלט חזיר קר מצוין ומרענן,או כמו שאני אומר פרשי פרש.
טעמנו גם רוסטביף עם איולי צלפים וערימת תפוצ'יפס ליד,נקניקיית חזיר עם רושטי וכרוב סגול בצימוקים,אך גולת הכותרת מרק בויאבז סמיך ומרוכז,בעל טעמים ימיים שבו תפוחי אדמה,מולים וסרטן עם עלי ריג'לה שנזרקו פנימה טריים.
בעמדת הקינוחים שבבר לא יכולתי לפספס שנמצאים שם ידידיי הטובים, לא פחות מ 5 סיפונים,שכל קינוח מקבל קציפה מסוימת.טעמנו קינוח קסטה עם גלידת קרמל וקציפת שקדים קלילה וכיפית ופבלובה אסייתית.הפבלובה היא למעשה וריאציה לפבלובה שבה פיסות דקות של מרנג ובין לבין היו פירות עם קציפת לא זוכר איזה סוג,קרם סמיך, ומעל עלי כוסברה ומקלות דקים של ג'ינג'ר טרי.
היה כיף,טעים ומהנה מאוד,סיומת טובה ליומולדת מוצלח.
תגובות