ביקור "בתאילנדית בהר סיני"
כמה שאני אוהב אוכל תאילנדי, כך אני מהרהר לעצמי בזמן שאני אוכל מנות בנופך תאילנדי, למרות שלא הייתי עדיין בתאילנד ולא חוויתי את האוכל ממקור ראשון.
כך חתמתי לעצמי כשאכלתי ב״תאילנדית בהר סיני״.ממש טעים שם, החריף של הצילי שנשפך שם בערימות יחד עם החמוץ של הליים והמתוק של סוכר דקלים מגרים את בלוטות הרוק ומדליקים את מיצי הקיבה.
התאילנדית בהר סיני, שנקראת כך על שם הרחוב, מטעה למראה, המסעדה נראית די פשוטה, אבל איזה עוצמה באוכל.
בפעם הראשונה סעדתי יחד עם שירי ושני הבנים שלי, בשביל לפתוח להם את הצ'אקרות. בדרך כלל מאיימים על ילדים אם דיברו לא יפה שישימו להם כפית סחוג בפה, אז הילדים שלי כבר רגילים לאכול חריף,עליהם זה לא משפיע.
סלט פפאיה שנהיה קלסיקה ישראלית שמתי בצד לטובת מנות אקזוטיות יותר.
כך למשל דגמתי שייטל צרוב פרוס דק שוחה בנוזל עשיר בליים, למון גראס, כוסברה ונענע עם אורז קלוי טחון דק, לזה הצטרף מנת דג בקארי אדום עשוי במקום עם חריפות עדינה יחסית, יחסית בשבילי.
לגמנו גם מרק של פירות ים בנוזל חמצמץ של קוקוס מלא בקפיר ליים, טעם אדיר שמשאיר חשק לשתות ולאכול ממנו עוד ועוד.
מנת פאד תאי של אטריות עם צ'ילי, בוטנים ועוף היה חביב מאוד על הילדים, כך גם הסטיקי רייס שהזמנו בצד.
הקינוחים-פנקוטה עם קוקוס וסירופ הדרים ומוס שוקולד עם קצת צ'ילי ובזיל חתמו את הארוחה המופלאה.
המסעדה שנראית פשוטה מאוד, קופצת מדרגה ברגע שטועמים את האוכל
המנות במסעדה לא גדולות במיוחד אך מתומחרות בהיגיון, כל מנה עם טעמים מודגשים ונועזים, חריפות משתלטת וכובשת את הלשון...כמה שאני אוהב אוכל תאילנדי.
תגובות