אז מה אוכלים ביפן?

הטיול שלי ביפן היה הפורה ביותר במה שנוגע לאוכל, הטיב, המגוון, הרמה הגבוהה, העניין שהאוכל מספק.

אי אפשר שלא לשים לב מההתחלה שתה ירוק נמצא בכל מקום. בסושיות מקבלים תה ירוק לכל שולחן, לא כמו התה ירוק בתיונים ששותים בארץ, אלא אבקה ירוקה, קצת אצתית בטעמה, טעם די נרכש לחיך הישראלי. יש גם כן את הלאטה תה ירוק, תה ירוק על חלב, גרסה יותר מעודנת של התה הירקרק, טעימה ומרגיעה, אותה אפשר למצוא לרוב ברשת סטארבקס או בעוד בתי קפה שפזורים ביפן.

אם בתה עסקינן, מכונות המשקאות שנמצאות בכל סמטה, תחנת רכבת ומרכול, מכילות תה קר או חם, עם תה ירוק או תה יסמין, עם חלב או בלי חלב, המגוון גדול וכיף להתנסות בכל פעם בסוג אחר.

את התה ירוק פגשנו גם במאפים, בתוך שוקולד שמשתלב נהדר בתוכו, במעין גלידה חמה של שוקולד אוורירי, בארטיק מגנום מצוין עם תה ירוק, שוקולד ופיסטוקים. את התה ירוק גם פגשנו בעוגיות אוראו מצוינות ובממתקי הקיט קט, שם הקיט קט שוקולד הקלאסי די נדיר לראות. הקיט קט ביפן עף בטעמים וניתן למצוא קיט קט של ווסאבי ושל שעועית אדומה, בטעם סאקה או עוגת גבינה.

הכל עם תה ירוק

קיט קט תה ירוק

קיט קט ווסאבי

גרסת התפוח אדמה סגול

שעועית אדומה

בטעם עוגת גבינה ורום עם צימוקים

והנה גם הקיט קט סאקה

נתקלתי גם בטים טם שאין בארץ כמו טעם קרמל,שוקולד מריר ושוקולד לבן

גלידת פרחי סאקורה

גלידת תפוח אדמה סגול

שוקולד מנגו,טעים אש

נדבר קצת על הבשר ביפן. אז ידוע שהבשר היפני הוא ה-בשר, בשר קובה משויש מפרה שפונקה כל ימי חייה, נחה במרעה מסודר, קיבלה מסאז׳ ויש האומרים ששותה גם בירה או סאקה.

הטיפול המושקע מתבטא במחיר שיכול להמריא ל300-200 שקלים ל100 גרם.

את בשר הקובה ניתן למצוא בהרבה מסעדות הפזורות בערי יפן אך אין חובה לחפש ולאכול דווקא את בשר הקובה היקר מכיוון שכל הבשר היפני הוא נהדר. הבשר היפני מגיע מזן פרות ווגאיו, כך גם בשר הקובה, ורמת השיוש קובעת אם הבשר נחשב כבשר קובה. רק שמגיעים ליפן מבינים שלא משנה איזה בשר בקר אוכלים, הוא פשוט מעולה.

היקיניקו טנקה, סוקיאקי,שאבו שאבו ועוד שמות מאכלים יפנים הבשר שהוגש לנו כפרוסות דקות היה נהדר, מלא טעם, רמת השיוש גורמת לבשר להיות מאוד עסיסי בלי להרגיש כבדות שומנית, פשוט נפלא.

אם כבר הזכרתי-  יש כמה מאכלים, חלקם נלקחו מהמטבח הקוריאני, יש את השאבו שאבו, שזה מעין טכניקת אכילה, קלחת ציר חם שבו טובלים ירקות ובשר לזמן קצר ואז שולים אותם ואוכלים, או הסוקיאיקי, אותו עיקרון טבילת בשר וירקות רק שבנוזל חם של סויה מתקתקה ואז טבילה בביצה חיה טרופה, מתאים יותר לחיך הישראלי חוץ מהטבילה בביצה.

יש כמובן את היקיניקו טנקה, על האש גרסת המסעדות, מקבלים פרוסות בשר משובחות שאותם צורבים לבד על גריל אישי בכל שולחן שעובד על גז, בדרך כלל במסעדות האלה יש את האופציה של אכול כפי יכולתך, אופציה כדאית שמתפרשת על 90 דקות לאכול כמה שרוצים.

המאפים המתוקים ביפן נהדרים, בכל מרכול או פטיסרי (שהטובים בינהם נמצאים לרוב בתחנות רכבת) יש שלל מאפים, בגדלים, צבעים וטעמים שונים, הכריכים ששלפנו גם כן מהמקררים בכל בוקר מלחמים סופר אווריריים וכל כך טעימים שנבלעים בשניות, כמו גם האונגירי, כריכי סושי של אורז עטופים אצה ובמילויים שונים של טונה, עוף ועוד שכיף לנשנוש יומי להרגיע מידי פעם את הבטן.

ומה לגבי מרקי הראמן?

בארץ טעמתי כמה פעמים מרקי ראמן ולא התלהבתי, הבנתי שמרקי ראמן עדינים ונטולי עומק וטעם...עד שהגעתי ליפן.

המרקי ראמן ביפן לא יקרים כלל,עולים כ40 שקלים לקערה גדושה באטריות ראמן שמכוסים במרק משתנה, על בסיס ציר עוף, או דגים, עם מיסו או בלי, עם רמת חריפות משתנה, ערימת נבטים וירקות, עם פרוסות בשר ואצות. טעמתי ביפן מרקי ראמן כה מצוינים גדושים בטעם, ובכל טוב הארץ. בדרך כלל הצמדתי למרקים גם מנת גיוזה, כאילו היה חסר לי 

עוד מקום בבטן. בכל מקום הגיוזות מצוינות,יש אותם כמעט בכל מסעדה, ישנן מקומות שמתמחות רק בגיוזות, בדרך כלל הם יהיו ממולאים בבשר ויגיעו עם רוטב סויה או פונזו שזה שילוב של סויה, יוזו וציר דאשי. 

ולקינוח, קינוח. אז אם לאכול משהו קלאסי זהו המוצ׳י כדורי בצק אורז נימוחים וצמיגים עם מרקם מעניין ממולאים בשעועית אדומה, בהתחלה מוזר אחר כך מעניין וטעים כמו שוקולד. יש כמובן את הטאיאקי, הוופל בלגי של היפנים, מאפה בצורת דג במילוי איך לא, שעועית אדומה או שוקולד, קרם תה ירוק, קרם וניל, טעמתי גם אחד עם תבשיל בשר מהביל.

המתוקים היפנים ארוזים כל כך יפה,פיתרון קל למתנות שמחפשים להביא למשפוחה והחברים

מגיעים ליפן ולא צריך יותר מידי המלצות היכן לאכול, אני שתכננתי לאכול במסעדה של מורימוטו ומסעדה מולקולרית או מסעדת סושי יוקרתית, נטשתי את התכניות האלה ופשוט ביליתי ברחובות ומה שהיה נראה טוב לשם נכנסתי ואפשר להגיד שלרוב, הכל היה טוב, טעים, אסתטי ומעניין. רק מה?צריך גם להעז, רועי קרוב משפחה יקר שגר בסנדאי והכיר לי את מאכלי יפן במהלך ארבעת הימים שבהם בילינו בסדנאי לקח אותנו למקומות שסביר להניח שלא הייתי נכנס אליהם.המלצות כאלה בפוסט על סנדאי.

לסיום סיומת הנה מתכון למרק ראמן שאותו הכנתי אחרי כמה ימים שחזרנו מהטיול וגם סלט מרענן עם שלל שהבאנו איתנו מיפן.

למרק ראמן-

1 ליטר ציר עוף(עוף וירקות שורש מבושלים עם מיים למשך שעתיים ואז מסננים)
2 כפות משחת מיסו בהירה
שעועית ירוקה רחבה חתוכה למקטעים של 2 ס"מ
חבילת נבטים
חבילת פטריות שימג'י
חצי כפית פלפל צ'ילי יבש גרוס
כפית ג'ינג'ר קצוץ
1 כפית שום קצוץ
2 כפות רוטב סויה
אטריות ראמן מבושלות עד רכות
1 ביצה רכה(מבושלת במיים רותחים 6 דקות)
אצת נורי קצוצה לרצועות דקיקות
חתיכות עוף מהציר עוף או פרוסות בשר עגל דקות צלויות

מרתיחים ציר עוף עם מיסו,סויה,שום וג'ינג'ר. מבשלים 10 דקות,מוסיפים את האטריות,צ'ילי,פטריות ושעועית,מבשלים לעוד 4 דקות ומעבירים לקערה גדולה.מוסיפים מעל נבטים,ביצה רכה חצויה,אצות נורי והעוף.

לסלט-
אטריות ראמן מבושלות
כרוב סגול חתוך דק
נבטים סיניים
פלפל ירוק חתוך לרצועות דקות
חצי פלפל חריף חתוך לטבעות
חופן עלי נענע
חופן עלי כוסברה
מלפפון חתוך לרצועות דקות
4 כפות רוטב פונזו
1 כף יוזו
1 כף ריבת יוזו או ריבת לימון
2 כפות שומשום קלוי
חופן אפונת ווסאבי


מערבבים את הירקות והאטריות עם הפונזו,יוזו וריבת היוזו.מעבירים לכלי הגשה מפזרים מעל שומשום ואפונת ווסאבי